מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
הכריז
|
שורש וגזרה |
כ־ר־ז
|
בניין |
הִפְעִיל
|
- לשון חז"ל אמר בפרהסיה למען הכל ידעו.
- ”וְעַד מָתַי חַיָּב לְהַכְרִיז; עַד כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ בוֹ שְׁכֵנָיו, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ו, משנה ב)
- ”בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת, אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נִקְרָא נָזוּף“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ב)
- ”שׁוּם הַיְתוֹמִים שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְשׁוּם הַהֶקְדֵּשׁ שִׁשִּׁים יוֹם, וּמַכְרִיזִין בַּבֹּקֶר וּבָעָרֶב.“ (משנה, מסכת ערכין – פרק ו, משנה א)
- ”מָצָא בָהּ מְצִיאָה, אִם רֹב נָכְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַכְרִיז; וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְהַכְרִיז.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ב, משנה ב)
- מארמית: פועל משורש זה מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק הבא: ”...וְהַכְרִזוּ עֲלוֹהִי דִּי-לֶהֱוֵא שַׁלִּיט תַּלְתָּא בְּמַלְכוּתָא.“ (דניאל ה, פסוק כט). השורש הארמי נגזר לאחור מהמילה כָּרוֹזָא (עברית כָּרוֹז), שכנראה מקורה בפרסית.[1]
- הֻכְרָז (צורת הסביל)
- הכרזה
מילים נרדפות[עריכה]
השורש כרז
|
השורש כ־ר־ז הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
כ־ר־ז
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-כָּרַז
|
-
|
-
|
-
|
-
|
נִפְעַל
|
-
|
-
|
-
|
-
|
-
|
הִפְעִיל
|
הִכְרִיז
|
מַכְרִיז
|
יַכְרִיז
|
הַכְרֵז
|
לְהַכְרִיז
|
הֻפְעַל
|
הֻכְרַז
|
מֻכְרָז
|
יֻכְרַז
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|