היה כחולם

הָיָה כְּחוֹלֵם

1. לא האמין למראה עיניו ולמשמע אזניו לנוכח הבשורה הטובה.

   • ”הה, בראותי פניך הייתי כחולמת כי זכרתי את ימי ילדותי – התזכור עוד כי מדי בואך לבית אבי בהיותי עוד ילדה קטנה, לקחתני על זרועותיך ותקראני בשם "בתי האהובה"?“ (מסתרי פאריס – כרך רביעי, מאת אז'ן סי, תרגום: קלמן שולמן, בפרויקט בן יהודה)
   • ”ומכלם הכי נפלא מראה ה"בַּזר", הוא השוק הגדול אשר באחת מפנותיו עמדתי בתוך יתר השבוים עד בוא אלי גואלי ויפדוני. כחולם הייתי בעמדי שם בראשונה, וכחוזה מחזה קסם הייתי גם אחרי כן ולא האמנתי למראה עיני. כי נהפך על המקום הזה שפע ימים ואוצרות כל אפסי ארץ“ (זדון ומשוגה, מאת אברהם שלום פרידברג, בפרויקט בן יהודה)
   • ”פֿראנק נטה אחרי סאציאליסטי ארצו, ושלמוני, אשר בתחלה הרבה גם הוא להגות בספריהם הכתובים בזעף ומרי נפש, סר מהר מדרכם וימאס בם, ויהיו בעיניו כחולמים.“ (דור תהפוכות, מאת יוסף אליהו טריבוש, בפרויקט בן יהודה)
   • ”מנעו קולכן מבכי ועיניכן מדמעה. בעת הזאת אין תקוה לאחריתם ושבו בנים לגבולם אל הארץ אשר יצאו משם ויחכו עד אשר תגיע שעת רחמים ועת רצון. – שמעתי וארא כי לא אני לבדי הייתי כחולם כי גם רבים אחרים היו כחולמים, ונחלמה חלום כולנו בלילה אחד וכולנו רואים עתה את פתרון החלום ואת שברו.“ (צלוחית של פלייטון, מאת יהודה ליב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
   • ”קראתי וחזרתי וקראתי, עיני נשקו את האותיות, ודמעות חנקו את גרוני. אני מאוהבת, אני כחולמת, אני מאושרת. ואני מפחדת. אני מתפללת.“ (העלמה והמשורר, מאת אידה צורית, בפרויקט בן יהודה)

מקור

• ”בְּשׁוּב יהוה אֶת־שִׁיבַת צִיּוֹן; הָיִינוּ כְּחֹלְמִים.“ (תהלים קכו, פסוק א)