מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- סיפק מזון קיומי.
- ”רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי“ (משלי ל, פסוק ח)
- [יהדות][עממי] פסל ממאכל. פסק על מזון שהוא איננו כשר, או גרם למזון או לכליו להיאסר.
- הרב היה נוהג להטריף הרבה
- אל תתן להם להיכנס למטבח שלא יטריפו לנו את הכיור.
- בלבל (נהוג רק בצירוף לדעת)
- החוייה המזעזעת הטריפה את דעתו.
- 1. ראו טֶרֶף.
- 2. במקור פסק על בעל חיים שנשחט שהוא טרפה והמשמעות התרחבה ראו טָרֵף.
- 3. שורש מקראי, גזירה ממטורף בלשון חז"ל.
השורש טרף |
השורש ט־ר־ף הוא שורש מגזרת השלמים.
ט־ר־ף |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
טָרַף |
טוֹרֵף
(ב׳ פעוּל: טָרוּף) |
יִטְרֹף |
טְרֹף |
לִטְרֹף |
נִפְעַל |
נִטְרַף |
נִטְרָף |
יִטָּרֵף |
הִטָּרֵף |
לְהִטָּרֵף |
הִפְעִיל |
הִטְרִיף |
מַטְרִיף |
יַטְרִיף |
הַטְרֵף |
לְהַטְרִיף |
הֻפְעַל |
הֻטְרַף |
מֻטְרָף |
יֻטְרַף |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
טֵרֵף גם טֵרַף |
מְטָרֵף |
יְטָרֵף |
טָרֵף |
לְטָרֵף |
פֻּעַל |
טֹרַף |
מְטֹרָף |
יְטֹרַף |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִטָּרֵף |
מִטָּרֵף |
יִטָּרֵף |
הִטָּרֵף |
לְהִטָּרֵף |
עקב ההיבלעות של תי"ו הבניין ותשלום הדגש בבניין התפעל, בשורש זה יש הבדל בין הבניין נפעל לבין הבניין התפעל רק בזמנים הווה ועבר.
|
|