דקלום

דִּקְלוּם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דקלום
הגייה*	diklum
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־ק־ל־ם
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	דִּקְלוּם־; ר׳ דִּקְלומִים, דִּקְלומֵי־

1. עברית חדשה קריאה מוטעמת ובקול רם של דבר ספרות, על פי רוב של שיר או של קטע קצר בחרוזים.

   • פעמים רבות משתמשים בדקלום כדי ללמוד בעל־פה קטע ספרותי מסוים.
   • ”הבמה תלמדנו את הצלצול היפה של שפתנו, את דִּבּוּרָה החי והשוטף, את הדקלום האומנותי, את הזמרה הלאומית...“ (אתחלתא, מאת מרדכי בן הלל הכהן, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• שם פעולה מן הפועל דִּקְלֵם.
• ועד הלשון העברית, רשימת מונחים בתורת השירה (תרצ"ו), 1936.

נגזרות

• דקלומי

תרגום

• אנגלית: recitation‏, declamation‏‏‏‏
• גרמנית: Rezitation‏‏‏‏
• צרפתית: récitation‏‏‏‏
• רוסית: деклама́ция‏‏‏‏

השורש דקלם
השורש ד-ק-ל-ם הוא שורש מגזרת המרובעים. נטיות הפעלים ד-ק-ל-ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל נִפְעַל הִפְעִיל הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל דִּקְלֵם מְדַקְלֵם יְדַקְלֵם דַּקְלֵם לְדַקְלֵם פֻּעַל דֻּקְלַם מְדֻקְלָם יְדֻקְלַם -אין- -אין- הִתְפַּעֵל