מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דִּקְלוּם[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
דקלום
|
| הגייה* |
diklum
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ד־ק־ל־ם
|
| דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
| נטיות |
דִּקְלוּם־; ר׳ דִּקְלומִים, דִּקְלומֵי־
|
- עברית חדשה קריאה מוטעמת ובקול רם של דבר ספרות, על פי רוב של שיר או של קטע קצר בחרוזים.
- פעמים רבות משתמשים בדקלום כדי ללמוד בעל־פה קטע ספרותי מסוים.
- ”הבמה תלמדנו את הצלצול היפה של שפתנו, את דִּבּוּרָה החי והשוטף, את הדקלום האומנותי, את הזמרה הלאומית...“ (אתחלתא, מאת מרדכי בן הלל הכהן, בפרויקט בן יהודה)
- שם פעולה מן הפועל דִּקְלֵם.
- ועד הלשון העברית, רשימת מונחים בתורת השירה (תרצ"ו), 1936.
| השורש דקלם
|
|
השורש ד-ק-ל-ם הוא שורש מגזרת המרובעים.
נטיות הפעלים[עריכה]
| ד-ק-ל-ם
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
|
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
דִּקְלֵם
|
מְדַקְלֵם
|
יְדַקְלֵם
|
דַּקְלֵם
|
לְדַקְלֵם
|
| פֻּעַל
|
דֻּקְלַם
|
מְדֻקְלָם
|
יְדֻקְלַם
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
