מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 לערך העוסק ב'בַּעְיָן', פועל ארמי; ראו צורת היחיד: בָּעֵי.
|
בְּעַיִן (או: בַּעַיִן)
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
בעין
|
| הגייה* |
b'ayin
|
| חלק דיבר |
תואר־הפועל
|
| מין |
|
| שורש |
ע־י־ן
|
| דרך תצורה |
בְּ־ + עַיִן
|
| נטיות |
ס׳ בְּעֵינוֹ בְּעֵינָהּ (או בְּעֵינֵיהָ) בְּעֵינָם
|
- לשון חז"ל כמו שהוא במציאות.
- לשון ימי הביניים קיים במציאות בצורה מוחשית.
- לשון ימי הביניים במזומן.
- "כשהוא בעין יכול לומר הרי שלך לפניך, וכשאינו בעין - אפילו בהוזל משלם כדמעיקרא." (תוספות בבא קמא צז ע"ב)
- "אפילו כשאין מה שנשאר בעין אלא שאכלוהו, דהוה ליה מלוה; דאילו כשהוא בעין גזילה קיימת היא, וכל היכא דאיתא הדרא." (ריטב"א בבא בתרא קלט ע"א)
- ע"פ הוראה משנית של עַיִן (2) - מראה, מה שרואים.
- ההגייה המשובשת "בְּעֵין" נפוצה מאד, וככל הנראה נוצרה בהקבלה לביטוי "כעין".
