בעין
מראה
לערך העוסק ב'בַּעְיָן', פועל ארמי; ראו צורת היחיד: בָּעֵי.
בְּעַיִן (או: בַּעַיִן)
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בעין |
הגייה* | b'ayin |
חלק דיבר | תואר־הפועל |
מין | |
שורש | ע־י־ן |
דרך תצורה | בְּ־ + עַיִן |
נטיות | ס׳ בְּעֵינוֹ בְּעֵינָהּ (או בְּעֵינֵיהָ) בְּעֵינָם |
- לשון חז"ל כמו שהוא במציאות.
- ”הגונב מעשר בהמה של חבירו, אם היה קיים - מחזירו לו בעינו. אכלו - מה שאכל אכל.“ (ירושלמי, מסכת מעשרות – פרק א, הלכה א)
- ”לקח הימנו במשקל - נותנן לכהן ומנכה לו מן הדמים. אמאי? ליהוי כמזיק מתנות כהונה או שאכלן! שאני התם דאיתנהו בעיניהו“ (בבלי, מסכת חולין – דף קלא, עמוד א)
- לשון ימי הביניים קיים במציאות בצורה מוחשית.
- "תערובת- שאינו בעין, שנבלע בפת". (רש"י פסחים מד ע"ב)
- "מברכין עליהן בורא עצי בשמים- ואף על פי שנשרף ואינו בעין אלא שהתימור עולה." (רש"י ברכות מג ע"א)
- לשון ימי הביניים במזומן.
- "כשהוא בעין יכול לומר הרי שלך לפניך, וכשאינו בעין - אפילו בהוזל משלם כדמעיקרא." (תוספות בבא קמא צז ע"ב)
- "אפילו כשאין מה שנשאר בעין אלא שאכלוהו, דהוה ליה מלוה; דאילו כשהוא בעין גזילה קיימת היא, וכל היכא דאיתא הדרא." (ריטב"א בבא בתרא קלט ע"א)
גיזרון
[עריכה]- ע"פ הוראה משנית של עַיִן (2) - מראה, מה שרואים.
- ההגייה המשובשת "בְּעֵין" נפוצה מאד, וככל הנראה נוצרה בהקבלה לביטוי "כעין".
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- במזומן (3)