בניה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף בנייה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בְּנִיָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בנייה
הגייה* bniya
חלק דיבר שם־פעולה
מין נקבה
שורש ב־נ־י/ה
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ בניות; בנית־, ר׳ בניות־
  1. תהליך יצירתו, הקמתו או הרכבתו של מבנה מכל סוג שהוא.

גיזרון[עריכה]

  • השורש בנ"ה הוא שורש מיקראי. וקיים בשפות שמיות נוספות.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: בנייה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בניה


השורש בנה

השורש ב־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּנָה בּוֹנֶה

(ב׳ פעוּל: בָּנוּי)

יִבְנֶה בְּנֵה לִבְנוֹת
נִפְעַל נִבְנָה נִבְנֶה יִבָּנֶה הִבָּנֶה לְהִבָּנוֹת
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל בִּנָּה מְבַנֶּה יְבַנֶּה בַּנֵּה לְבַנּוֹת
פֻּעַל בֻּנָּה מְבֻנֶּה יְבֻנֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּנָּה מִתְבָּנֶּה יִתְבַּנֶּה הִתְבַּנֵּה לְהִתְבַּנוֹת

הערות[עריכה]

  • בגזרת ל"י, בעבר בגוף ראשון ושני בבניין קל ע' הפועל מנוקדת בחיריק, כגון קָנִיתִי, בָּנִיתָ. בשאר הבניינים בגוף ראשון ושני ע' הפועל מנוקדת בחיריק או בצירי. למשל: נִפְנִינוּ, נִפְנֵינוּ; צֻוִּיתִי, צֻוֵּיתִי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)[1]

בְּנָיָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בניה
הגייה* bnaya
חלק דיבר שם פרטי
מין זכר
שורש
דרך תצורה בן + יהוה
נטיות
  1. שם פרטי לזכר.
    • ”וְיוֹאָב אֶל כָּל-הַצָּבָא יִשְׂרָאֵל וּבְנָיָה בֶּן-יְהוֹיָדָע עַל-הַכְּרֵתִי וְעַל-הַפְּלֵתִי.“ (שמואל ב׳ כ, פסוק כג)
    • ”וּמִיִּשְׂרָאֵל מִבְּנֵי פַרְעֹשׁ רַמְיָה וְיִזִּיָּה וּמַלְכִּיָּה וּמִיָּמִן וְאֶלְעָזָר וּמַלְכִיָּה וּבְנָיָה.“ (עזרא י, פסוק כה)
    • ”אִיתַי בֶּן-רִיבַי מִגִּבְעַת בְּנֵי בִנְיָמִן ס בְּנָיָה הַפִּרְעָתֹנִי.“ (דברי הימים ב׳ יא, פסוק לא)

ראו גם[עריכה]

בִּנְיָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* binya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־נ־י/ה
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות
  1. לשון המקרא[לא בשימוש] (יש לשכתב פירוש זה):
    • ”וּמָדַד אֶת הַבַּיִת אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וְהַגִּזְרָה וְהַבִּנְיָה וְקִירוֹתֶיהָ אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה“ (יחזקאל מא, פסוק יג)

גיזרון[עריכה]

המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

פרשנים מפרשים[עריכה]

אונקלוס: בנין רד"ק: שם בשקל (משקל) שמלה. מצודות: הוא הצלע המערבי

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.


השורש בנה

השורש ב־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּנָה בּוֹנֶה

(ב׳ פעוּל: בָּנוּי)

יִבְנֶה בְּנֵה לִבְנוֹת
נִפְעַל נִבְנָה נִבְנֶה יִבָּנֶה הִבָּנֶה לְהִבָּנוֹת
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל בִּנָּה מְבַנֶּה יְבַנֶּה בַּנֵּה לְבַנּוֹת
פֻּעַל בֻּנָּה מְבֻנֶּה יְבֻנֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּנָּה מִתְבָּנֶּה יִתְבַּנֶּה הִתְבַּנֵּה לְהִתְבַּנוֹת

הערות[עריכה]

  • בגזרת ל"י, בעבר בגוף ראשון ושני בבניין קל ע' הפועל מנוקדת בחיריק, כגון קָנִיתִי, בָּנִיתָ. בשאר הבניינים בגוף ראשון ושני ע' הפועל מנוקדת בחיריק או בצירי. למשל: נִפְנִינוּ, נִפְנֵינוּ; צֻוִּיתִי, צֻוֵּיתִי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)[2]