בלשת

בֹּלֶשֶׁת[עריכה]

גוף משטרתי המפעיל שוטרים ובלשים העוסקים בתפקידי בילוש.
- האצ"ל פוצץ את מטה הבולשת הבריטית כתגובה לגירוש המעפילים.
לשון חז"ל חיילי המלך שהיו עוברים בערים ולוקחים מהסחורות והנכסים בכח.
- ”בֹּלֶשֶׁת גּוֹיִם שֶׁנִּכְנְסָה לָעִיר בְּשָׁעַת שָׁלוֹם, חֲבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת, וּסְתוּמוֹת מֻתָּרוֹת“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ה, משנה ו)
- ”אמר רבי יצחק: אין לך כל רגל ורגל שלא באתה בולשת לציפורי“ (בבלי, מסכת שבת – דף קמה, עמוד ב)
- הן נמאסה נחשבה אשה מגורשת, מפה ומפה אפפוה כבאלשת (הפיוט "אמה אשר שולחה חוצה" לרב האי גאון)

מהשורש הארמי ב־ל־ש שמשמעו חיפוש. חיילי המלך נקראו כך "על שם שמחפשין ובולשים את העיר" (רש"י שבת מא,א ד"ה כבולשת).
בחלק מהמקורות מנוקד "בַּלֶּשֶׁת" במשקל קַטֶּלֶת, אבל בכ"י קאופמן מנוקד "בֹּלֶשֶׁת", ובתלמוד הבבלי מופיע בכתיב מלא.

ערך בוויקיפדיה: הבולשת הפדרלית

ערך בוויקיפדיה: הבולשת הבריטית