מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
בטנון
|
| הגייה* |
batnun
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ב־ט־ן
|
| דרך תצורה |
משקל קַטְלוּל
|
| נטיות |
ר׳ בַּטְנוּנִים
|
בטנון
- לשון חז"ל כלי נגינה ממשפחת כלי הקשת, בעל צליל נמוך.
- ”הַמַּרְכּוֹף, טָהוֹר; הַבַּטְנוֹן, וְהַנִּקְטְמוֹן, וְהָאֵרוּס, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָאֵרוּס טָמֵא מוֹשָׁב, מִפְּנֵי שֶׁהָאַלָּיִית יוֹשֶׁבֶת עָלָיו.“ (משנה, מסכת כלים – פרק טו, משנה ו)
- הרמב"ם: הוא כלי מכלי הנגון אשר יקרא "אל-קיתרא", ונקרא בזה השם לפי שהמכה בו יסמכנו בבטנו בעת שיכה בו.
- רבנו שמשון: כינור גדול שהוא נותן לפני הבטן כמין אזור של עור שנותנין בעלי מלאכה לפני בטניהן כדי שלא יתלכלכו בגדיהן.
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בטנון |
ערך בוויקיפדיה: בטנון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בטנון