מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | בטנון |
| הגייה* | batnun |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ט־ן |
| דרך תצורה | משקל קַטְלוּל |
| נטיות | ר׳ בַּטְנוּנִים |
בטנון
- לשון חז"ל כלי נגינה ממשפחת כלי הקשת, בעל צליל נמוך.
- ”הַמַּרְכּוֹף, טָהוֹר; הַבַּטְנוֹן, וְהַנִּקְטְמוֹן, וְהָאֵרוּס, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָאֵרוּס טָמֵא מוֹשָׁב, מִפְּנֵי שֶׁהָאַלָּיִית יוֹשֶׁבֶת עָלָיו.“ (משנה, מסכת כלים – פרק טו, משנה ו)
- הרמב"ם: הוא כלי מכלי הנגון אשר יקרא "אל-קיתרא", ונקרא בזה השם לפי שהמכה בו יסמכנו בבטנו בעת שיכה בו.
- רבנו שמשון: כינור גדול שהוא נותן לפני הבטן כמין אזור של עור שנותנין בעלי מלאכה לפני בטניהן כדי שלא יתלכלכו בגדיהן.
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בטנון |
ערך בוויקיפדיה: בטנון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בטנון