בחש
לערך העוסק בבַּחַשׁ; ראו בצירוף רחש בחש.
בָּחַשׁ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | בחש |
| שורש וגזרה | ב־ח־שׁ |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל החדיר כף או מקל והניעו בצורה סיבובית ליצירת תערובת הומוגנית
- ”ושוין שבוחשין את השתות בשבת“ (בבלי, מסכת ברכות – דף לח, עמוד ב)
- לשים כפית סוכר ולבחוש היטב.
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל לא מצויה מארמית: ”בְּנָתֵיה דְּרַב נַחְמָן בַּחְשָׁן קְדֵירָה בְּיָדַיְהוּ- בנותיו של ר"נ היו בחושות קדירה (תבשיל רותח) בידיהן“ (בבלי, מסכת גיטין – דף מה, עמוד א)
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: stir