הדעות חלוקות לגבי מקור השם, יש אומרים שהוא בא מהמילה basilica, שהיא סוג של כנסיה,[1]
מכיוון שבימי הביניים היו מגדלים את הבזיליקום בחצרות הבזיליקה. דעה אחרת אומרת שמקור השם הוא מהמילה היוונית βασιλέας שפירושה 'מלך', משום שהרופאים בתקופה זו רחשו לו כבוד בגלל יכולות המרפא שלו [2].
הבזיליקום משמש לאכילה, והוא בעל תכונות רפואיות רבות.
שימושים נפוצים בצמח הם בסלטים , במאפים, תבשילים ורטבים כגון פסטו, שהבזיליקום הוא מרכיבו העיקרי.
הוא שימש לרפואה עממית בעת העתיקה, בעיקר במטרה לשפר את זרימת הדם והעיכול התקין. לבזיליקום יחס כבוד במדינות רבות כגון איטליה, פורטוגל וצרפת שבהן נחשב סמל לאהבה וקדושה. לעומת זאת בארצות אחרות כגון יוון העתיקה הוא שנוא ואפילו משמש כסמל לשטן.
ערך בוויקיפדיה: ריחן מצוי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בזיליקום