מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
[ עריכה ] לשון המקרא ”בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה וְלֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם וְחַלְחָלָה בְּכָל-מָתְנַיִם“ (נחום ב , פסוק יא ) . ”וְהִיא טֶרֶם קְרֹאת בּוּקָה מְבוּקָה /וְתִתְחַנֵּן לְפִי לֵאמֹר קְרָא נָא“ (ויש בת שיר כבת עין חקקה ר' יהודה הלוי , בפרויקט בן יהודה ) ”– בוקה ומבולקה וזועה בחוץ! – קרא בנימין משתומם ונשקף בעד החלון – נשיאים ורוח וקרח נורא!“ (לא נחת ביעקב מנדלי מוכר ספרים , בפרויקט בן יהודה ) ” והמטיר עליה אש וגפרית, והוביש כל נחלי מים, עד שהיתה הארץ בוקה ומבולקה .“ (האמונה בשתי רשויות שלמה רובין , בפרויקט בן יהודה ) כאשר גל הקרינה הזה מגיע לגופו של מי שנמצא בחוץ או בבניינים פחות מבודדים, הוא גורם לבוקה ומבולקה ביולוגית ברמה המולקולרית. (פריס ג'אבר, מקור ראשון, 8.11.18 ) זהו מהצירופים המעטים במקרא המורכבים אך ורק ממילים יחידאיות. בּוּקָה במילון העברית הישנה והחדשה של אליעזר בן יהודה, באתר "בן־יהודה".
