אשפיז
מראה
אֻשְׁפִּיז
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אושפיז |
הגייה* | ushpiz |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־שׁ־פ־ז (גזור שם) |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ אֻשְׁפִּיזִין |
- אורח, אדם המבקר במקום כלשהו באופן זמני.
- ”מר זוטרא חסידא אגניב ליה כסא דכספא מאושפיזא“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף כד, עמוד א)
- "כשישראל יוצאים מבתיהם ונכנסים לסוכה, מתוך כוונה לשם־שמים, הם זוכים לקבל שם את פני השכינה, וכל שבעה הרועים הנאמנים יורדים מגן־העדן ובאים לסוכה, ונעשים להם אושפיזין" (ספר הזוהר)
- לשון חז"ל מלון, מקום המספק לינה בתשלום.
- ”עורות של קדשים, בעלי אושפיזין באין ונוטלין אותן בזרוע“ (תוספתא, מסכת מעשר שני – פרק א, הלכה יג)
גיזרון
[עריכה]- מפרסית: aspanj (מָלוֹן) או אולי מלטינית: hospes – אורח/מארח שהשפיעה על hospital ו-hospitality באנגלית ראו גם הוסטל בהוראת אכסנייה . בארמית מקבילה המילה אֻשְׁפִּיזָא.
- המילה מופיעה בתלמוד ובמדרשים במשמעות של מלון. בספרות ובשירת ימי־הביניים הופיעה במשמעות של אורח, וכיום משמעות זו היא המקובלת.(בעיקר בחג הסוכות)
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- בלשון ימינו, הפועל הנגזר ממלה זו זה אין בהוראתו 'אירח' סתם אלא 'אירח בבית חולים' (ובלשון מודרנית עוד יותר - 'אירח בבית חולים לחולי רוח'), כנראה בהשפעת המילה Hospital שיש בה דמיון צלילי ל'אשפז' . תופעה זו נקראת אצל חוקרי הסמנטיקה 'שאילת משמעות על יסוד פונטי', או 'תצלול'.