אסטניס

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אִסְטְנִיס[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איסטניס
הגייה* istnis
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות נ׳ אִסְטְנִיסִית; ר׳ אִסְטְנִִיסִים, אִסְטְנִיסוֹת
  1. שאינו יכול לסבול צער, מיאוס וגועל, או שינוי קל בהרגליו.
    • "אם היה כהן גדול זקן או אסטניס, מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן" (יומא פ"ג)
    • "שהביאו מלבן ותלו לו לפרעה בצוארו, וכל אחד ואחד מישראל שאמר להם איסטניס אני, אמרו לו: כלום איסטניס אתה יותר מפרעה" (בבבלי סוטה יא)

גיזרון[עריכה]

  • מיוונית: asthenḗs) ἀσθενής) חלש, רפה, חולה.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • הרמב"ם (פיה"מ לברכות) כותב שאיסטניס משורש צינה - קור הגוף. (והסמ"ך והטי"ת מחליפות את הצד"י). תפארת ישראל (יומא פ"ג) כותב שבלשון יוון פירוש המילה הוא אדם חלש.
  • רס"ג תרגם המילה שמקורה יווני - "אַסְטנֵס" שהוראתה חלש,חולה ασθενής ”אסטניס“ (משנה, מסכת ברכותפרק ב, משנה ו). (תורגם לערבית - "מתקזז זיק ضعيف אלד'עיף") בהוראת איש רגיש [1].

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. נחמיה אלוני,ממילון המשנה לרב סעדיה גאון,לשונינו, יח' תשי"ב-תשי"ג,עמ' 171