אלמנה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אַלְמָנָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אלמנה
הגייה* almana
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ל־ם
דרך תצורה נקבה מן אלמן
נטיות
  1. לשון המקרא אישה שנישואיה הסתיימו עקב מות אישהּ.
    • ”וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ: מַה לָּךְ; וַתֹּאמֶר: אֲבָל אִשָּׁה אַלְמָנָה אָנִי וַיָּמָת אִישִׁי“ (שמואל ב׳ יד, פסוק ה).

גזרון[עריכה]

  • באוגריתית: 𐎀𐎍𐎎𐎐𐎚 (אַלמנת),[1] בכנענית: 𐤀𐤋𐤌𐤕 (אלמת).[2] הזוג יתום-אלמנה מצוי הן במקרא,[3] הן בספרות אוגרית,[4] והן בשרידי הספרות הכנענית,[2] דבר המצביע על קשר ספרותי הדוק בין הספרות המקראית והספרות הכנענית.[5][6] באכדית almattu וכן אלמן almānu, אלמנות almānūtu. בארמית אַרְמַלְתַּא (בכתב סורי קלאסי: ܐܪܡܠܬܐ) ובערבית أَرْمَلَة (אַרְמַלָה) בחילופי ר>ל ו-ל>נ המשתקפים גם במילים אחרות.
  • אולי נגזר מהשורש אלם.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אלמנות

הערות שוליים[עריכה]

  1. לוחות UT Krt, 2 Aqht V, 127
  2. 2.0 2.1 KAI 14 (הסרקופג של אשמונעזר השני)
  3. שמות כב, פסוק כא; ישעיהו א, פסוק יז; ישעיהו א, פסוק כג; ישעיהו ט, פסוק טז; ירמיהו מט, פסוק יא; איוב כד, פסוק ג; איכה ה, פסוק ג; תהילים סח, פסוק ו; איוב כב, פסוק ט
  4. לוחות UT 2 Aqht V, 127
  5. יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, חלק ראשון - עיונים בדפוסי ספרות, הוצאת א. רובינשטיין, תשל"ט, עמ' 56-57
  6. משה הלד,"עוד זוגות מלים מקבילות במקרא ובכתבי אוגרית", לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה, י"ח ג'/ד‎' (תשי"ב-תשי"ג), עמ' 147