עברית חדשה[עממי] כינוי לאשה נשואה שבעלה נמצא הרחק מביתם לתקופה ממושכת או אף נטש אותה. ולפי זה, גם הכינוי "אלמן קש".
”קלרה סיימה את חייה כאלמנה ממש, כי בעלה, יוסף, נפטר כעשור שנים לפניה. דוריטה לאופר לעומתה היתה כשני עשורים אלמנת־קש, כי אדורנו, בעלה, בגד בה, ואחרי שלושים ושתיים שנות נישואים ברח עם מזכירתו הצעירה לקוסטה־ריקה הרחוקה.“ (חילופי דורות בסיפורת הישראלית, מאת יוסף אורן, בפרויקט בן יהודה)
”פאולו לא רצה להותיר אחריו אלמנת קש ויצא למלחמה כשארוסתו נפרדת ממנו בדמעות שליש ובהבטחות כי תצפה לו.“ ("הבֹקר", 17 במאי 1963, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
ערך בוויקיפדיה: נוהל אלמנת קש