שמו של הכהן הגדול מתקופת ביהמ"ק השני: ”פִּנְקַאי“ (בבלי, מסכת פסחים – דף נז, עמוד א) ניתן לו משום שהיה ידוע כמלחך פנכה או חנפן[1]. תיבת "פנכה" מופיע בתלמוד בבלי גם בצורה: פינכי ”רב פפא אמר בר מלחיך פינכי“ (בבלי, מסכת פסחים – דף מט, עמוד א) מילולית בהוראת "הלוקק את שיירי הצלחת" בכך מקבעים חז"ל את יחסם המזלזל כלפי הגרגרן .
בלשון חז"ל נשתייר הביטוי: "(אכל קרצה) אכיל קרצא ביה מלכא", מילולית "אוכל קצת אצל המלך", משמעו הלך רכיל כדרכו של המרכל לאכול מעט משום שמטרתו העיקרית היא לפתוח בשיחה אגבית כביכול.
