אחדות

אַחְדוּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אחדות
הגייה^*	akhdut
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־ח־ד
דרך תצורה	משקל קַטְלוּת אחד + ־וּת
נטיות	נס׳ אַחְדּוּתִי אַחְדּוּתְךָ אַחְדּוּתוֹ אַחְדּוּתָהּ

לשון ימי הביניים היותם של כמה פרטים מחוברים זה לזה כיחיד, היותו של האחד ברור ולא מחולק.
- אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ, נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדּוּתוֹ (פיוט יגדל אלקים חי)
- והוא כי כל אלפי רבבות בני ישראל כאיש אחד חברים ונפש אחת יקראו לאחדות מקורם אלשיך דברים פרק כא
יחס של חיבור בין אנשים.
- צוואת הרבי לפני פטירתו שתהיו באחדות גמורה ותהיו קשורים בנפש וברוח.
(מתמטיקה)(יש לשכתב פירוש זה):

המילה "אחדות" מופיעה פעמים רבות במקורות קדומים בעברית. היא מופיעה במדרשי אגדה וגם אצל חכמי ימי הביניים, אלא שבמקורות הללו משמעותם שונה. שם "אחדות" פירושה "להיות אחד", והיא מתייחסת בעיקר למאפייני הקב"ה. הפרשן רבי דוד קמחי (רד"ק) בן המאה ה-13 אומר: "האל אחד הוא בכל צד אחדות, לא ירבה ולא ימעט ולא יחלק"^[1].