”אָמַר רַב הוּנָא בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ אַב בֵּית דִּין שֶׁסָּרַח אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ חָזַר וְסָרַח מְנַדִּין אוֹתוֹ“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ז, משנה א)
עברית חדשהעל פי הדין הישראלי, דיון במותב, שפירושו דיון ביותר מדן אחד, הנהוג בדיוני בית המשפט העליון, במשפטים בשל פשעים חמורים וערעורים בבית המשפט המחוזי ובעניינים נדירים הנדונים בפני בית משפט השלום, ייקבע אב בית דין. אב בית הדין הוא נשיא בית המשפט, או סגנו, או נשיא בית המשפט בדימוס, או סגן נשיא בית המשפט בדימוס, או הוותיק מבין השופטים, ואם הם בעלי וותק שווה – הקשיש מביניהם.
הבית דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט – והוא יהיה אב בית הדין – ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעסיקים.
ערך בוויקיפדיה: אב בית דין