אבבית
אֲבָבִית
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אבבית |
| הגייה* | avavit |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | א־ב־ב |
| דרך תצורה | משקל קְטָלִית |
| נטיות | ר׳ אֲבָבִיוֹת; אבבית־, ר׳ אביביות־ |
- לשון חז"ל (משמעות משוערת) א' קדחת – מחלה הכוללת חום וממילא גוררת צמרמורת.[1] ב' מחלת עור, פריחה: שחין, גרדת וכדומה.[2] ג' בחילה – הפרעת קיבה המובילה להקאה ומלווה בעויתות[3]
- ”שמעת מימיך אומר "חמור זה יוצא לדרך – חמה עליו... [אבא־בית] עליה?" ואיכן הן ייסורין מצויין? אלא על בני־אדם“ (בראשית רבה, פרשה יט, סימן א)
- ” ”קֹר וחֹם“ (בראשית ח, פסוק כב) – חמה (ועצבות)[ועבבית]“ (בראשית רבה, פרשה לד, סימן יא)
- ” ”[שם על שכמה] ואת הילד“ (בראשית כא, פסוק יד) – בן עשרים ושבע שנה ותמר ”שם על שכמה“ (בראשית כא, פסוק יד)? אלא מלמד שהכניסה בו עין רעה ונכנסה בו חמה ועבעבות. תידע לך שכן, דכתיב ”ויכלו המים“ (בראשית כא, פסוק טו) – שכן דרך החולה להיות שותה בכל שעה“ (בראשית רבה, פרשה נג, סימן יג)
גיזרון
[עריכה]יהודה תיאודור מביא מהרב ד"ר עמנואל לעף שלדעתו מדובר בעברות של המילה הארמית 'אבביתא'.[4]
לפי יעקב לוי – משורש אבב,[5] הקשור לשורשים הבב והבהב, שעניינם התלהטות וחימום.[6] יסטרוב מודה בקשר זה, אלא שלשיטתו עיקר השורשים – אב, עב, עוית וכיוצא – עניינו נפיחות והתפשטות (השווה עבה ועוה; ור' לעיל משמעות 1ג).[3][7] לחילופין מביא בן־יהודה לבאר שורש הבב על דרך הערבית, هبّ – תנועה פתאומית, עזה וספונטנית, כצמרמורת המלווה את החולה בעל החום. לשיטת אהרן מאיר מזי"א (לעיל משמעות 1ב) מביא בן־יהודה בשם י[הודה לייב] קצ[נלסון] לפרש השורש אבב מעניין צמיחה (כמו אביב), ומכאן פריחה.[8]
נוסח המילה אבבית נתמך בערוך[9], אך רבו בה הגרסות. כך למשל יוליוס גבהרדט הציע הרכית/ארכית, ולשיטתו היא מיוונית: ῥῖγος (ריגוס) – כפור, קור, וכן התקף צמרמורת/רעידה – עדיין תואם למשמעות 1א.[10] אחרים גרסו חככית וכדומה, ושיטה זו תואמת למשמעות 1ב.
תרגום
[עריכה]למשמעות 1ב:
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: אבבית |
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ כך לפי הפירוש המיוחס לרש"י על בראשית רבה (י"ט, א', ד"ה שמעת מימיך) והרב שמואל יפה אשכנזי (בפירוש יפה תואר שם), וכן הכריעו יעקב לוי ("אַבְאָבִית, אֲבָבִית", אוצר לשון התלמודים והמדרשים (א–ז, עמ' 5), בנימין הרץ, וינה), אליעזר בן־יהודה ("אֲבָבִית", מִלון הלשון העברית הישנה והחדשה (א', עמ' 8), לנגנשייט, ברלין) ויהודה תיאודור (בפירושו מנחת יהודה על בראשית רבה שם)
- ↑ כך סבר אהרן מאיר מזי"א ("exanthem, exanthema", ספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע (עמ' 273), מרגלית, ירושלים), ובעקבותיו משמשת המילה במשמעות זו באקדמיה ללשון העברית. הרב ד"ר עמנואל לעף, המובא אצל הרב שמואל קרויס ("הרבית", Griechische und Lateinische Lehnwörter in Talmud, Midrasch und Targum (2, עמ' 232), ס' קלווארי ושות', ברלין), הציע לפרש כך גם במדרשים (אם כי לדברי תיאודור (במנחת יהודה הנ"ל) חזר בו בהמשך), היות שמחלות עור רבות מלוות בתסמין חום.
- 1 2 "אַכְאָבִית, אֲבָבִית, עַבְעָבִית, עֲבָבִית, עַוְעָוִית", dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic literature, טריבנר, לונדון; ג"פ פוטנם, ניו יורק
- ↑ במנחת יהודה, ר' מעלה
- ↑ באוצר לשון התלמודים והמדרשים, ר' מעלה
- ↑ שם, בערך "אָבַב", (עמ' 4)
- ↑ ערך "אָבַב" ועוד
- ↑ במִלון הלשון העברית, ר' מעלה
- ↑ רבי נתן מרומי, ערך "אביבית"
- ↑ Jüdisches Literaturblatt X 44, “Beiträge zur Erklärung der griechischen Wörter in den Midraschim und Talmuden”, 53) הרבית