קמע

תוכן עניינים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קמע, קמיע
הגייה^*	kame'a
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־מ־ע
דרך תצורה
נטיות	ר' קְמֵעוֹת, קְמֵיעִים, קְמֵיעוֹת

נרתיק המכיל כתב השבעות, או עצמים כגון שרשים, אבנים, ואותו קושרים על הגוף מתוך אמונה שירחיק רע, ירפא מחלה, יביא הצלחה, יגן מפני שדים ומזיקים.
- השופטת קבעה כי כיוון שמחזיק המפתחות מעוצב בצורת חמסה, יש להתייחס אליו כאל קמיע ואסור לחלקו. (מתוך החדשות)
חפץ, אדם, או חיה שמאמצת קבוצה של אנשים מתוך אמונה שנוכחותם תביא להם הצלחה.
- יחד עם השחקנים עלתה על המגרש עז, הקמע של הקבוצה.

לשון חז"ל, מהשורש הארמי ק־מ־ע, לקשור.
"איזהו קמיע מומחה כל שריפא ושנה ושִלש, אחד קמיע של כתב ואחד קמיע של עיקרין" (שבת דף סא ע' א)
"כשבא המלך להשיא את בתו מה עשה נתן לה קמע אמר לה יהא הקמע הזה עליך שלא ישלוט בך עין רעה" (במדבר רבה, נשא, פרשה יב ס' ד)
"עוֹר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמֵיעַ" (שבת ח', ג')
"נֶאֱמָן הָרוֹפֵא לוֹמַר קָמֵיעַ זֶה מֻמְחֶה רִפִיתִי בּוֹ" (ירושלמי שבת ב', ח')

ערך בוויקיפדיה: קמע