רע
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
רע |
| הגייה* |
re’a |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ר־ו־ע |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
נ' רֵעָה; ר' רֵעִים, נ"ר רֵעוֹת |
- ידיד קרוב, חבר, מי שאתו יש יחסי חִבה.
-
- "וּלְאַמְנוֹן רֵעַ וּשְׁמוֹ יוֹנָדָב בֶּן שִׁמְעָה אֲחִי דָוִד וְיוֹנָדָב אִישׁ חָכָם מְאֹד" (שמואל ב יג – פסוק ג)
- מקראי חבר באותה קהילה.
-
[עריכה] מילים נרדפות
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
רע |
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־תואר, תואר־הפועל |
| מין |
זכר |
| שורש |
ר־ע־ע |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
נ' רָעָה; ר' רָעִים, נ"ר רָעוֹת |
- לא טוב, שגורם נזק, גרוע, שאסור לעשותו.
-
- (יש לשכתב פירוש זה): תה"פ עשוי בצורה לקויה.
-
[עריכה] מילים נרדפות
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
|
| שורש וגזרה |
ר־ע־ע, כפולים. |
| בניין |
פָּעַל |
- לשון המקרא היה לא טוב, היה רע.
-
- "וְרָעָה לְךָ זֹאת מִכָּל הָרָעָה אֲשֶׁר בָּאָה עָלֶיךָ" (שמואל ב יט – פסוק ח)
- "לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ?" (שמואל א א – פסוק ח)
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
|
| שורש וגזרה |
ר־ע־ע, כפולים. |
| בניין |
פָּעַל |
- לשון המקרא שבר, פורר.
-
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
רוע |
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם עצם מופשט |
| מין |
זכר |
| שורש |
ר־ע־ע |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- התכונה של היות לא טוב.
-
- "וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת בָּשָׂר; לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ" (בראשית מא – פסוק יט)
- "כִּי בְרֹעַ פָּנִים יִיטַב לֵב" (קהלת ז – פסוק ג)
- רִשעות, שחיתות.
-
- "לָמָּה זֶּה יָרַדְתָּ וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרָדְתָּ" (שמואל א יז – פסוק כח)