לדלג לתוכן

עז

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

עֵז

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עז
הגייה* ez
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ז־ז
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ עִזִּים
עז הבית
  1. בהמה דקה מבויתת, והנקבה הבוגרת בפרט, בעלת שתי קרניים וזקן.
  2. [מליצה] סעיף־דמה המוכנס להצעת־חוק במטרה להסב אליו את תשומת הלב, מפני הסעיפים העיקריים, בתהליך המשא ומתן.

גזרון

[עריכה]
  • המילה מקבילה לשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎓𐎇 (עז), אכדית: 𒂗𒍪 (enzu), ערבית: عَنْز (עַנְז), ארמית : עִזָּא, עֵיז; סורית: ܥܸܙܵܐ (עִזָּא). פוּנית, ופלמירית: עז.[דרוש מקור] משערים שהיה קיים בפרוטו-שמית בצורה: *ʕVnz.
  • המילה מופיעה בארמית במגילת אחיקר החכם מן המאה 6 לפנה"ס: "נמרא פגע לענזא והי עריה".
  • בשמית צפון־מערבית קדומה בתעתיק לאכדית ḫa-az-za-am (בתעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית).[1][2]

סמוכין

[עריכה]
  • ("aiĝ") : An Etymological Dictionary of the Proto-Indo-European Language - pokorny julius

מידע נוסף

[עריכה]
  1. ”וְאֵת כָּל-הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת“ (בראשית ל, פסוק לה)
  • עז, עִזה – הגדולים עם הזקנקנים (לשני המינים יש זקנקן). בעברית מקראית - גם העז וגם העזה הן נקבות. בלשון רבים נוצרת אבחנה בין (זכרים: עִזִּים ,לבין נקבות: עִזּוֹת) .
  • הגדי, והגדיה – הם וולדיה של העז .
  • ה"צפיר", וה"צְפירה" – הם הגדי והגדיה בהמשך גידולם.
  • שעיר, שעירה – :הם הצפיר והצפירה בהגיעם לבגרות ולכיסוי מלא של השיער.
  • תיש – שם כולל לכל הזכר בעִזים. והעתוד – התיש במלוא אונו, המשמש להרבעה ולקיום המין.
על פי המקרא, שה הוא כל מי ששייך לצאן: כבש או עז, צעיר או מבוגר: "שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם; מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים תִּקָּחוּ". (שמות יב ה).
בעברית החדשה השימוש ב"שה" הוא בדרך כלל כמילה נרדפת לטלה, כלומר כבש צעיר: שֶׂה וּגְדִי, גְּדִי וָשֶׂה / יַחְדָּיו יָצְאוּ אֶל הַשָּׂדֶה (מתתיהו שלם, שנת- 1929 בקירוב ) .

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אירית: gabhar‏‏‏‏
  • איטלקית: capra‏‏‏‏
  • אנגלית: goat‏‏‏‏
  • אספרנטו: kapro‏, kaprino‏‏‏‏
  • ארמנית: այծ‏‏‏‏ (תעתיק: ayc)
  • גרוזינית: თხა‏‏‏‏ (תעתיק: txa)
  • גרמנית: Geiß‏, Ziege‏‏‏‏
  • הודית: बकरी‏‏‏‏ (תעתיק: bakrī)
  • הולנדית: geit‏‏‏‏
  • הונגרית: kecske‏‏‏‏
  • טורקית: keçi‏‏‏‏
  • יוונית: αίγα‏‏‏‏ (תעתיק: aíga)
  • יידיש: ציג‏‏‏‏
  • יפנית: 山羊‏‏‏‏ (תעתיק: yagi)
  • כורדית: bizin‏‏‏‏
  • לטינית: capra‏‏‏‏
  • נורווגית: geit‏‏‏‏
  • סווהילית: mbuzi‏‏‏‏
  • ספרדית: cabra‏‏‏‏
  • ערבית: عنزة‏‏‏‏ (תעתיק: עַנְזָה)
  • פולנית: koza‏‏‏‏
  • פורטוגלית: cabra‏‏‏‏
  • פינית: vuohi‏, kuttu‏‏‏‏
  • פרסית: بز‏‏‏‏ (תעתיק: בז)
  • צ'כית: koza‏‏‏‏
  • צרפתית: chèvre‏‏‏‏
  • קוריאנית: 염소‏‏‏‏ (תעתיק: yeomso)
  • רומנית: capră‏‏‏‏
  • רוסית: коза‏‏‏‏ (תעתיק: kozá)
  • שוודית: get‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עז
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Capra aegagrus
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עז
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבינות מחלב עזים

סימוכין

[עריכה]
  1. "{{{צט}}}" ([[W:{{{ספר}}}|{{{ספר}}}]], Michael P. StreckUgarit-Verlag , עמ׳ 43)
  2. לטקס כריתת בריתות במארי ובמקרא, באתר מט"ח

עַז

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עז
הגייה* az
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ע־ז־ז
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ עַזָּה, ר׳ עַזִּים
  1. בעל כוח, בעל עצמה; בעל השפעה רבה.

גזרון

[עריכה]
  • מצרית קדומה: הזֳא ḥzꜣ בהוראת פרוע או בעל תעוזה. להלן הירוגליף:
Hz
zA


צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]
השורש עזז

השורש ע־ז־ז הוא שורש הניטה בבניין התפעל על-דרכה של גזרת השלמים, יתר הבניינים ניטים על-דרכה של גזרת הכפולים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ע־ז־ז עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עַז עַז יָעֹז עֹז לָעֹז
נִפְעַל נָעֹז נָעֹז יֵעֹז הֵעֹז לְהֵעֹז
הִפְעִיל הֵעֵז מֵעֵז יָעֵז הָעֵז לְהָעֵז
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַזֵּז מִתְעַזֵּז יִתְעַזֵּז הִתְעַזֵּז לְהִתְעַזֵּז

עֹז

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עוז
הגייה* oz
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ז־ז
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. אומץ, כח.
  2. פאר, הדר.
  3. שם פרטי לזכר.

גיזרון

[עריכה]
  • מקור המילה במקרא. מקביל לערבית: غز (ע'ז) - חזק.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום משמעות 1

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]