מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
נפש |
| הגייה* |
nefesh |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
נ־פ־שׁ |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- מהות שמקיימת את החיים ביצורים חיים ובהעדרה חדלים החיים.
-
- "וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ." (בראשית ב – פסוק יט)
- אדם חי.
-
- "שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל" (שמות יב – פסוק יט)
- [פסיכולוגיה] אוסף התכונות הפסיכולוגיות של יצור תבוני.
-
- ישנן תרופות-מרשם המיועדות לאנשים המעורערים בנפשם.
- תודעתו הסוביקטיבית של יצור תבוני.
-
- מחשבה היא נחלתה הבלעדית של הנפש ההוגה אותה.
- "אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָה." (שמואל א א – פסוק טו)
- [דת] החלק האל-מותי באדם, שעובר לעולם הבא עם מות הגוף הגשמי.
-
- "וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה." (בראשית ב – פסוק ז)
- "רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר." (דברים יב – פסוק כג)
- רצון.
-
- "אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר." (בראשית כג – פסוק ח)
- נשימה.
-
- "נַפְשׁוֹ גֶּחָלִים תְּלַהֵט וְלַהַב מִפִּיו יֵצֵא." (איוב מא – פסוק יג)
- [לשון חז"ל] מצבת זכרון למת.
-
- אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונן ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ב, הלכה ה (דף יא א)
- לשון המקרא אדם מת.
-
- "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו." (ויקרא כא – פסוק א)
- השווה:[1]
- אשורית napašu (לנשום), napištu (חיים).
- געז: ነፍስ ('נפס').
- ערבית ﻧﹷﻔﹿﺶ (נשמה, חיים).
[עריכה] מילים נרדפות
אוסף התכונות הפסיכולוגיות של יצור תבוני
תודעתו הסוביקטיבית של יצור תבוני
[עריכה] מידע נוסף
- הצורה "נָּפֶשׁ" היא צורת סוף פסוק בתחביר המקראי, שאינה בשימוש ונשתמרה רק בביטויים מקראיים, בדומה לצורה "בורא שמים ואָרץ".
- כאשר השורש נ־פ־ש מופיע במקרא בסמוך לשורש ל־ב־ב, שניהם חולקים אותה משמעות, לדוגמה: "לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְאֶת עֵדְוֹתָיו וְאֶת חֻקֹּתָיו בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ" (מלכים ב כג – פסוק ג).[1]
- ↑ "נפש", לקסיקון Brown-Driver-Briggs, עמוד 683.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
נפש |
| שורש וגזרה |
נ־פ־שׁ |
| בניין |
פעל קל |
- נח, התאושש.
-
- "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר." (שמות כג – פסוק יב)
- "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ." (שמות לא – פסוק יז)
- "וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וַיִּנָּפֵשׁ שָׁם." (שמואל ב טז – פסוק יד)
[עריכה] מידע נוסף
הפועל מופיע בתנ"ך רק בנפעל. צורת העבר נִפַּש (או נִנְפַש) אינה מופיעה בתנ"ך.