יורה
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] יוֹרֶה א
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יורה |
| הגייה* | yore |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- הגשם הראשון בכל חורף בישראל.
-
- האדמה היבשה ייחלה לבוא היורה, אך זה בושש לבוא.
- "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ" (דברים יא, יד).
-
[עריכה] מובאות נוספות
- "ה' אֱלֹקֵינוּ הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם וירה יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ" (ירמיהו ה, כד).
- "וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ" (הושע ו, ג).
[עריכה] ניגודים
[עריכה] הידעת?
בתלמוד מוזכרת ברייתא שדורשת את המילה יוֹרֶה בשלוש דרכים:
- "יורה - שמוֹרה את הבריות להטיח גגותיהן, ולהכניס את פירותיהן, ולעשות כל צרכיהן." (תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ו, עמוד א). כלומר, המילה יוֹרֶה משורש י־ר־ה במובן להורות, ללמד. היורה, הגשם הראשון, מלמד להתארגן לקראת החורף, לשים טיח בגגות, לסתום את נקודות התורפה הרטובות שדרכם יטפטפו הגשמים לבית - התראה ראשונה לקראת החורף. אבן־עזרא (בפירושו לדברים יא, ד) מפרש את המילה גם כן משורש זה אך במשמעות שונה: "יורה - גשם שיורה על שנה טובה, והוא בתחלת השנה."
- "שמרוֶה את הארץ ומשקה עד התהום, שנאמר (תהילים סה, יא): תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶהָ, בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ." (שם). כלומר, יורה משורש ר־ו־ה - שמרוֶה את התלמים המצפים למטר. כך מפרשים גם רש"י ומצודת ציון את המילה בפירושם לתנ"ך.
- "יורה - שיורד בנחת ואינו יורד בזעף" (שם). כלומר, יורה משורש י־ר־ה, מלשון "יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט, יג), כיריית חץ שאינו מחטיא את המטרה, כדברי רש"י (שם): "שהולך ביושר ואינו נוטה לכאן ולכאן".
[עריכה] יוֹרֶה ב
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יורה |
| הגייה* | yore |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ר־ה א |
| דרך תצורה | על דרך צורת בינוני בבניין קל |
| נטיות | יוֹרָה, יוֹרִים |
- מי שמשתמש בכלי נשק הפולט חצים, כדורים, פגזים וכיוצא באלה.
-
- "וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה עַל שָׁאוּל וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים בַּקָּשֶׁת וַיָּחֶל מִן־הַיּוֹרִים" (דה"א י, ג).
-
[עריכה] ראו גם
השורש י־ר־ה א הוא שורש מהגזרות נחי פי"ו ונחי לי"ה.
[עריכה] נטיות הפעלים
| י־ר־ה א | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | יָרָה | יוֹרֶה | יִירֶה | יְרֵה | לִירוֹת |
| נִפְעַל | נוֹרָה | נוֹרֶה | יִיָּרֶה | הִיָּרֵה | לְהִיָּרוֹת |
| הִפְעִיל | הוֹרָה (ארכאי) | מוֹרֶה | יוֹרֶה | הוֹרֵה | לְהוֹרוֹת |
| הֻפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פֻּעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
[עריכה] יוֹרָה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יורה |
| הגייה* | yora |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' יוֹרוֹת |
- סיר גדול.
-
- "עובדי כוכבים שהוחמו חמין ביורה גדולה - אסור. ביורה קטנה - מותר." (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף לח, ע"ב)
-
[עריכה] צירופים
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] יוּרָה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יורה |
| הגייה* | yura |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- התור השני בעידן המזוזואיקון, בלוח הזמנים הגאולוגי. החל לפני כ־208 מיליון שנה ותם לפני כ־145 מיליון שנה, עם תחילת תור הקרטיקון. נחלק לשלוש תקופות: מלם, דוגר וליאס.
[עריכה] גיזרון
- נקרא על שם הרי היורה (Jura) אשר בין צרפת לשוויץ, שבהם נחקרו לראשונה סלעים בני הזמן המוגדר.
[עריכה] תרגום
- אנגלית: Jurassic