תור

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק בתּוֹר, שם עצם ופעלים בצורת עבר. לערך העוסק בתּוּר, צורת מקור של פועל; ראו צורת העבר, תָּר.
ערך זה עוסק בתּוֹר. לערך העוסק במילה ארמית תּוֹר או תּוֹרָא; ראו העברית שׁוֹר.

תּוֹר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תור
הגייה* tor
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ת־ו־ר
דרך תצורה משקל קוֹל
נטיות ר׳ תּוֹרִים או תּוֹרוֹת; תּוֹר־, ר׳ תּוֹרֵי־
מערכת אוטומטית לקביעת התור.
  1. מבנה שנוצר על ידי מספר עצמים העומדים אחד אחרי השני לפי סדר הגעתם, ולצורך שיתקיים לפי סדר עמידתם במבנה זה.
    • ”דֶּגֶל מִתְנוֹפֵף בָּרוּחַ / תֵּה הוֹמֶה בְּסִיר נָפוּחַ / אֵצֶל בֶּרֶז הַקִּלּוּחַ / תּוֹר!“ (מחנה קיץ, מאת נתן אלתרמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
    • "עַל הַתִּקְווֹת הֲכִי וְרֻדּוֹת / הָאֲהָבוֹת הָאֲבוּדוֹת / וְאֵלֶּה הָעוֹמְדוֹת בַּתּוֹר" (תָּמִיד עוֹלָה הַמַּנְגִּינָה, מאת יורם טהרלב)
    • "גם אם השמש תהפוך למרובעת וגם אם כל הדגים יצאו מהים וישירו את 'שיר הפרחה' ביידיש, אני לא אתן לך לעקוף אותי בתור. וזה כולל תור לקופת חולים, תור בבנק ותור למסכות אב"ך." ("החיים זה לא הכל")
  2. זמן שבו אדם צריך לעשות דבר מה כחלק מקבוצת אנשים, בהנתן סדר מסוים שנקבע מראש.
    • ”וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ...“ (אסתר ב, פסוק יב)
    • "אל ידבר איש בתוך דברי רעהו טרם יכלה אחיהו לדבר… האיש הנשאל ידבר בתֹרו" (מגילת יהודה, סרך היחד)
    • "היום אנחנו נלך לצוד מכשפות, ומחר יהיה תור המכשפות לצוד אותנו..." (בשורות טובות, טרי פראצ'ט וניל גיימן, עמוד 252).
  3. זמן שנקבע לצורך פגישה, בדרך כלל עם בעל מקצוע.
  4. (מדעי המחשב) מבנה נתונים שבו עצמים נוספים לסוף ("הזנב") ומוסרים מההתחלה ("הראש").

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל ובאסתר ב, פסוק טו. יש פרשנים הטוענים ששימוש זה אינו בא במובן של סדר, אלא של הציפור תור שנשאה את שמם.[1]
  • (2): מקביל לערבית בהגיית טַרַא (تَارَة) בהוראת "זמן (ה-)" .
  • כתור האדם המעלה - תור הוא שורה כמו ראש תור בגמרא (רש"י ועוד פרשנים על דברי הימים א, יז, יז)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   תור כמבנה
   תור כחלק מסדר קבוע מראש
   תור במדעי המחשב
  • איטלקית: coda‏‏‏‏
  • אנגלית: queue‏‏‏‏
  • יוונית: σειρά‏‏‏‏
  • ספרדית: cola‏‏‏‏
  • פורטוגלית: fila‏‏‏‏
  • פינית: jono‏‏‏‏
  • צ'כית: fronta‏‏‏‏
  • צרפתית: file‏‏‏‏
  • רוסית: о́чередь‏‏‏‏
  • שוודית: ‏‏‏‏

מידע נוסף[עריכה]

  • בהקשר לפירוש של סדר מסוים שנקבע מראש, האקדמיה ללשון העברית מאפשרת להשתמש גם בצורת הריבוי "תורים" וגם בצורת הריבוי "תורות", אף על פי שלזו האחרונה אין תיעוד היסטורי.[2]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


תור בהקשרי סדר[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תור (סדר)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תור

תור בהקשרי מדעי המחשב[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תור (מבנה נתונים)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תור

הערות שוליים[עריכה]

  1.   תור כציפור - פירוש בויקיטקסט
  2.   תורים או תורות / האקדמיה ללשון העברית

תּוֹר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תור
הגייה* tor
חלק דיבר שם־עצם
מין זו"נ. במקרא נקבה
שורש
דרך תצורה משקל קוֹל
נטיות ר׳ תּוֹרִים; תּוֹר־, ר׳ תּוֹרֵי־
תור מנוקד
  1. מעין ציפור ממשפחת היוניים, שצבעה בדרך-כלל חום-אפור.
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ; וְתֹר, וְגוֹזָל.“ (בראשית טו, פסוק ט)
    • ”הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ“ (שיר השירים ב, פסוק יב)
    • ”וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן“ (ויקרא יב, פסוק ו)
    • "דגלי הקיץ נישאים אל על / בראש התורן תור הומה ולא יחדל" (אמצע התמוז, מאת נעמי שמר)

גיזרון[עריכה]

  • יש סברות שהשם נגזר מקול התור כמעין חיקוי של קולו[1]. כך גם בשפות אחרות (ראו "תרגום"). 

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תור (עוף)
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Streptopelia
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תור

סימוכין[עריכה]

  1. רוביק רוזנטל, "שאל את רוביק - מוצא השמות". ‏הזירה הלשונית‏

תּוֹר ג[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תור
הגייה* tor
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קוֹל
נטיות
  1. תקופת זמן מסוימת.
    • "תור הזהב בספרד הוא התקופה שציינה את הפריחה התרבותית של יהודי ספרד תחת שלטון המוסלמים במהלך ימי הביניים." (ויקיפדיה, בערך תור הזהב בספרד)
  2. [גאולוגיה] יחידת זמן גאולוגית שמשמשת לתיאור של סלעים ואירועים גאולוגיים בהיסטוריה של כדור הארץ מזמן יצירתו ועד ההווה.

גיזרון[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   תקופת זמן
   גאולוגיה
  • אנגלית: period‏‏‏‏
  • גרמנית: System‏‏‏‏
  • ספרדית: período‏‏‏‏
  • פינית: kausi‏‏‏‏
  • צרפתית: système‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תור (זמן)

תּוֹר ד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תור
הגייה* tor
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות
דמותו של תור מהתמונה "מלחמת תור בענקים" (1872)
  1. כינויו של אל הרעם במיתולוגיה הנורדית.
    • "על הספינה, תור האמיץ / אל על את הנחש הארסי הרים / עם פטישו בראשו המתועב / של אחיו של פנריר הלם / שאגה המפלצת והדהדו ההרים / וכל הארץ הזדעזה עמוקות / אזי מיד שקע הדג אל תוך הים" (האדה הפואטית, הימסקביתה - "השיר של הים", בתים 26 ו-27).
    • "תור היה אל הרעם, ואם להיות כנים, התנהג כמו אחד כזה" (שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש, דאגלס אדמס)

גיזרון[עריכה]

  1. מאנגלית: Thor. נגזר משם העצם הזכרי בפרוטו-גרמנית *Þunraz, שמשמעו 'ברק' לשפות השונות: בנורדית עתיקה Þórr, או באנגלית עתיקה ðunor.[דרוש מקור]

נגזרות[עריכה]

  1. תוריום

תרגום[עריכה]

  • אירית: Túr‏‏‏‏
  • אנגלית: Thor‏‏‏‏
  • גרמנית: Thor‏, Donar‏‏‏‏
  • הולנדית: Donar‏‏‏‏
  • טורקית: Tor‏‏‏‏
  • יוונית: Θώρ‏‏‏‏
  • יפנית: トール‏‏‏‏
  • ספרדית: Thor‏‏‏‏
  • נורווגית: Tor‏‏‏‏
  • פורטוגלית: Tor‏‏‏‏
  • פינית: Thor, Tor‏‏‏‏
  • רוסית: Тор‏‏‏‏
  • שוודית: Tor‏‏‏‏

מידע נוסף[עריכה]

  • שמו של יום חמישי באנגלית הוא Thursday, ונגזר משמו של תור.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תור (אל)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תור