גשם
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] גֶּשֶׁם
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גשם |
| הגייה* | geshem |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־שׁ־ם א |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר' גְּשָׁמִים, גִּשְׁמֵי־ |
- אחד המשקעים, אדי מים מעובים היורדים לארץ מן העננים בצורת טיפות.
-
- "וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם" (בראשית ח, ב)
- "המשכיר בית לחברו - בימות הגשמים, אינו יכול להוציאו מהחג ועד הפסח; בימות החמה, שלושים יום." (משנה, מסכת בבא מציעא, פרק ח, משנה ו)
-
- שטף, כמות גדולה מאוד הבאה בבת אחת.
-
- "'הנותן בשעת הצורך, נותן פי שנים' – יאמרו הבריות והצדק אתם; ופי שנים איפוא תגדל זכות ארבעת הרועים, אשר המטירו עלינו את גשם הנדבות ביום שרב וחורב בגן עדן הספרות." ("על אודות ה'שולחן ערוך'", י"ל פרץ)
-
[עריכה] גיזרון
השוואה ללשונות אחרות: בערבית: "שַׂגַ'מַ" פירושה נזל. ההקבלה מראה שבמעבר בין הלשונות, המלה עברה תהליך של שיכול הגאים (כמו: ברך-רוכבה, זנק-נזק, חגר-רג'ח, חסל-לחס, חרצובה-חצ'רב וכולי).
[עריכה] מובאות נוספות
[עריכה] 1
- "וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ גִּשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ" (יחזקאל לד, כו)
- "משיב הרוח ומוריד הגשם" (משנה, מסכת תענית, פרק א, משנה א)
[עריכה] צירופים
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] תרגום
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
השורש ג־שׁ־מ א הוא שורש מגזרת השלמים.
[עריכה] נטיות הפעלים
| ג־שׁ־מ א | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | גָּשַׁם | גּוֹשֵם (גָּשׁוּם) | יִגְשֹׁם | גְשֹׁם | לִגְשֹׁם |
| נִפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הִפְעִיל | הִגְשִׁים | מַגְשִׁים | יַגְשִׁים | הַגְשֵׁם | לְהַגְשִׁים |
| הֻפְעַל | הֻגְשַׁם | מֻגְשָׁם | יֻגְשַׁם | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פֻּעַל | גֻּשַּׁם | מְגֻשָּׁם | יְגֻּשַּׁם | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |