מורה
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
[עריכה] מוֹרֶה א
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
מורה |
| הגייה* |
mo're |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
י־ר־ה ב |
| דרך תצורה |
בינוני, בניין הפעיל |
| נטיות |
ר' מוֹרִים; נ' מוֹרָה, נ"ר מוֹרוֹת |
- מלמד, מעביר חומר לימוד; מקצוע מסירת התורה למתלמד, הוראת התורה.
-
- מורים בבית הספר חייבים להיות לפחות בוגרי סמינר למורים.
- מראה, מצווה, מדריך.
-
- המהנדס מורה לטכנאי כיצד להרכיב את המערכת.
[עריכה] מילים נרדפות
השורש י־ר־ה ב הוא שורש מהגזרות נחי פי"ו ונחי לי"ה.
[עריכה] נטיות הפעלים
| י־ר־ה ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הוֹרָה |
מוֹרֶה |
יוֹרֶה |
הוֹרֵה |
לְהוֹרוֹת |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
[עריכה] מוֹרֶה ב
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
מורה |
| הגייה* |
more |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
י־ר־ה א |
| דרך תצורה |
בינוני, בניין הפעיל |
| נטיות |
|
- לשון המקרא מי שיורה בקשת, ברובה.
-
- "וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים" (שמואל א, לא, ג)
השורש י־ר־ה א הוא שורש מהגזרות נחי פי"ו ונחי לי"ה.
[עריכה] נטיות הפעלים
| י־ר־ה א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
יָרָה |
יוֹרֶה |
יִירֶה |
יְרֵה |
לִירוֹת |
| נִפְעַל |
נוֹרָה |
נוֹרֶה |
יִיָּרֶה |
הִיָּרֵה |
לְהִיָּרוֹת |
| הִפְעִיל |
הוֹרָה (ארכאי) |
מוֹרֶה |
יוֹרֶה |
הוֹרֵה |
לְהוֹרוֹת |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
[עריכה] מוֹרֶה ג
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
מורה |
| הגייה* |
more |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
מ־ר־ה |
| דרך תצורה |
משקל קוֹטֵל |
| נטיות |
ר' מוֹרִים; נ' מוֹרָה, נ"ר מוֹרוֹת |
- מי שמסרב לפעול לפי צו שלטון, אדם או גוף בעל סמכות.
-
- "כִּי־יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם" (דברים כא, יח)
- "וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה סָרוּ וַיֵּלֵכוּ" (ירמיהו, ה, ג)
[עריכה] מילים נרדפות
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
מורה |
| הגייה* |
mo'ra |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' מוֹרוֹת; מוֹרַת־, ר' מוֹרוֹת־ |
- לשון המקרא תער, סכין לקיצוץ השער.
-
- "כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר" (שופטים יג, ה)
[עריכה] מילים נרדפות