מורה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מוֹרֶה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מורה
הגייה* more
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ר־י/ה ב
דרך תצורה משקל מַקְטִיל
נטיות ר׳ מוֹרִים; נ׳ מוֹרָה, נ"ר מוֹרוֹת
מורה כותבת על הלוח.
  1. מי שתפקידו הוא להקנות לאחר את הידע והכשורים הנחוצים לו בעתיד.
    • ”וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ; וְלֹא־יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת־מוֹרֶיךָ.“ (ישעיהו ל, פסוק כ)
    • ”וְלֹא-שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי; וְלִמְלַמְּדַי לֹא-הִטִּיתִי אָזְנִי.“ (משלי ה, פסוק יג)
    • ”הֶן־אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ; מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה.“ (איוב לו, פסוק כב)
    • מורים בבית הספר חייבים להיות לפחות בוגרי סמינר למורים.

גיזרון[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • בקרב יהדות מרוקו, תיבת "מורֶה" במשמעות האצבע המנחה את הקורא בתורה [1].

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

先生‏‏‏‏ (תעתיק: sensei)

ראו גם[עריכה]


השורש ירה ב

השורש י־ר־ה ב הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת נל"י/ה וגם לגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ר־ה ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הוֹרָה מוֹרֶה יוֹרֶה הוֹרֵה לְהוֹרוֹת
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

מוֹרֶה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מורה
הגייה* more
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ר־י/ה א
דרך תצורה משקל מַקְטִיל
נטיות
  1. לשון המקרא מי שיורה בקשת, ברובה.
    • ”וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ רֻץ מְצָא נָא אֶת-הַחִצִּים אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹרֶה הַנַּעַר רָץ וְהוּא-יָרָה הַחֵצִי לְהַעֲבִרוֹ“ (שמואל א׳ כ, פסוק לו)
    • ”וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים.“ (שמואל א׳ לא, פסוק ג)

גיזרון[עריכה]

בינוני הפועל ירה

תרגום[עריכה]


השורש ירה א

השורש י־ר־ה א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"י/ה וגם לגזרת נפ"יו .

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ר־ה א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָרָה יוֹרֶה יִירֶה יְרֵה לִירוֹת
נִפְעַל נוֹרָה נוֹרֶה יִיָּרֶה הִיָּרֵה לְהִיָּרוֹת
הִפְעִיל הוֹרָה (ארכאי) מוֹרֶה יוֹרֶה הוֹרֵה לְהוֹרוֹת
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

מוֹרֶה ג[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מורה
הגייה* more
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ר־י/ה
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ מוֹרִים; נ׳ מוֹרָה, נ"ר מוֹרוֹת
  1. מי שמסרב לפעול לפי צו שלטון, אדם או גוף בעל סמכות.
    • ”כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם.“ (דברים כא, פסוק יח)
    • ”וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה סָרוּ וַיֵּלֵכוּ.“ (ירמיהו ה, פסוק ג)
    • ”וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶת-הַקָּהָל--אֶל-פְּנֵי הַסָּלַע; וַיֹּאמֶר לָהֶם, שִׁמְעוּ-נָא הַמֹּרִים--הֲמִן-הַסֶּלַע הַזֶּה, נוֹצִיא לָכֶם מָיִם.“ (במדבר כ, פסוק י)

מידע נוסף[עריכה]

  • בשתי דרכים מתהווים הומונימים בלשון, והן התלכדות פונטית והתפרדות סמנטית (מלכד השפעות שפה זרה). התלכדות פונטית מתרחשת כאשר שתי מילים שהיו שונות בצלילן (ובמשמעותן) מזדהות פונטית וסמנטית . כמו במופעה של תיבת מורה שנוצרה כשיבוש של תיבת: מורד .
  • לפי מדרשי התנאים אין בן סורר ומורה נידון עד שסרר שתי פעמים , ולאחר שהתרו בו והלקוהו חזר לסורו ( ספרי) [2].

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

מוֹרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מורה
הגייה* mo'ra
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ מוֹרוֹת; מוֹרַת־, ר׳ מוֹרוֹת־
  1. לשון המקרא תער, סכין לקיצוץ השער.
    • ”כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר.“ (שופטים יג, פסוק ה)

גיזרון[עריכה]

  • על פי פרשנות חז"ל (השנויה אצלם במחלוקת, ש שפירשו לשון מורא ) בסוף מסכת נזיר.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: razor‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד עמ' 185
  2. משה דוד קאסוטו אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ב : ב - זתר ירושלים מוסד ביאליק תשי"ד - 1954 ,עמוד: 161