קלחת

קַלַּחַת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קלחת
הגייה^*	kalakhat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ק־ל־ח
דרך תצורה	משקל קַטֶּלֶת
נטיות	ר׳ קַלָּחוֹת; קַלַּחַת־, ר׳ קַלְּחוֹת־; כ׳ קַלַּחְתִּי

לשון המקרא סיר גדול וכבד המיועד לבישול על אש גלויה.
- ”וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל יִשׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה“ (שמואל א׳ ב, פסוק יד)
- ”וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ וְאֶת-עַצְמֹתֵיהֶם פִּצֵּחוּ וּפָרְשׂוּ כַּאֲשֶׁר בַּסִּיר וּכְבָשָׂר בְּתוֹךְ קַלָּחַת.“ (מיכה ג, פסוק ג)
- ”כל תלתין יומין מהדרא להו גיהנם כבשר בתוך קלחת ואמרי הכי משה ותורתו אמת והן בדאים:“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קי, עמוד ב)
בהשאלה מהומה, מערבולת של אירועים.

ערך בוויקיפדיה: קלחת

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קלחות

↑ Egyptian Loan Words in the Old Testament .Thomas O. Lambdin. Journal of the American Oriental Society Vol. 73, No. 3 (Jul. - Sep., 1953), pp. 145-155 (11 pages)