חתול
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חָתוּל
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חתול |
| הגייה* | khatul |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' חֲתוּלִים; חֲתוּל־, ר' חֲתוּלֵי־; נ' חֲתוּלָה, ר' חֲתוּלוֹת; נ' חֲתוּלַת־, ר' חֲתוּלוֹת־ |
- קיצור של "חתול הבית" (Felis Sylvestris Catus); בעל חיים מהסוג חתול (ראו פירוש שני) שממשפחת החתוליים. החתול ניחן בראייה ובשמיעה חדות במיוחד. הוא מבוית זה אלפי שנים, אך לא איבד מכישורי הציד שלו ומסייע לאדם בעיקר כצייד עכברים.
-
- עובדה ידועה היא שחתול תמיד נופל על הרגליים.
- "והחתול – אף הוא באמצע, יושב על הכסת האדומה, מוליך ומביא זנבו בנחת, מלקק כפותיו, מפסיק ומצמצם עיניו לאור הנר" ("זקנים", ש. בן־ציון)
- "אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה" (תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ק', עמוד ב')
-
- משפחת יונקים מסוג החתוליים הכוללת את המינים חתול בית (ראו פירוש ראשון), חתול בר אירופי, חתול בר אפריקאי, חתול חולות, חתול ביצות, חתול שחור־רגל וחתול מדבר סיני.
[עריכה] צירופים
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] תרגום
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] חִתּוּל
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חיתול |
| הגייה* | khitul |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ת־ל |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר' חִתּוּלִים; חִתּוּל־ ר' חִתּוּלֵי־ |
- יריעה הנכרכת סביב חלציו של תינוק או אדם שאינו מסוגל לשלוט בצרכיו, ותפקידה ספיגת הפרשותיו.
-
- אחי התינוק, בשעה טובה, נגמל מחיתולים.
-
- תחבושת, בד הנכרך סביב פצע כדי לעצור דימום או להגן על האזור הפגוע.
-
- "בֶּן אָדָם אֶת זְרוֹעַ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁבָרְתִּי וְהִנֵּה לֹא חֻבְּשָׁה לָתֵת רְפֻאוֹת לָשׂוּם חִתּוּל לְחָבְשָׁהּ לְחָזְקָהּ לִתְפֹּשׂ בֶּחָרֶב" (יחזקאל ל, כא)
-