מין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכן עניינים   

מִין א - מִין ב - מִיֵּן - מֻיַּן

מִין א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מין
הגייה* min
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־י־נ
דרך תצורה
נטיות ר' מִינִים; מִינוֹ או מִינֵהוּ; מִין־, ר' מִינֵי־
  1. [ביולוגיה] דרגת המיון הבסיסית של יצורים חיים. לרוב קבוצת פרטים היכולים להתרבות בינם לבין עצמם.
    • המין האנושי מנצל היטב את סביבתו.
    • חתול בר הוא מין ממשפחת החתוליים.
  2. קבוצת צמחים או בעלי־חיים הדומים זה לזה.
    • "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ" (בראשית א יב)
  3. זוויג; מאפיין של יצור חי הקובע עם מי הוא יכול להתרבות. לרוב זכר או נקבה.
    • המין של עובר קובע את איברי הרבייה שיתפתחו אצלו.
  4. מגדר; זוויג של יצור בהקשר החברתי תרבותי.
    • אני משתייכת למין הנשי.
  5. דקדוק מציין זכר, נקבה או סתמי בשֵמוֹת.
    • היום התווכחתי עם חברי בנוגע למינה של המילה "עט": הוא טען שזכר, בעוד אני טענתי שנקבה.
  6. סקס, יחסי אישוּת; מגע אינטימי המערב איברי רבייה.
    • הריון נובע מקיום יחסי מין.
    • בבתי־הספר ברחבי הארץ נערכים שיעורי חינוך מיני.
  7. בהשאלה (1) סוג, טיפוס.
    • בספריה המרכזית יש ספרים מכל המינים והסוגים.

מובאות נוספות[עריכה]

2[עריכה]

  • "וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ" (בראשית א כא)
  • "מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת" (בראשית ו כ)
  • "כשהביאן הביאן לפניו כל מין ומין זכר ונקבה, אמר לכֻלם יש בן זוג ולי אין בן זוג, מיד ויפל" (רש"י, בבאורו לפסוק: "ולאדם לא מצא עזר ויפל ה' אלקים תרדמה" (בראשית ב כ))

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש מין

השורש מ־י־ן הוא שורש מגזרת נחי ע"ו.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ־י־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל מִיֵּן מְמַיֵּן יְמַיֵּן מַיֵּן לְמַיֵּן
פֻּעַל מֻיַּן מְמֻיָּן יְמֻיַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַיֵּן מִתְמַיֵּן יִתְמַיֵּן הִתְמַיֵּן לְהִתְמַיֵּן

מִין ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מין
הגייה* min
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־י־נ
דרך תצורה
נטיות ר' מִינִים
  1. כופר באמונה דתית כלשהי.
    • "תנו רבנן: אדם יחידי נברא, ומפני מה - שלא יהו מינים אומרין: הרבה רשויות בשמים" (סנהדרין לח א)
    • "שאול שאלו אותי על מה שיש אִתי מן הטענות והתשובות [...] ועל המינים החולקים על המון ישראל" (ספר הכּוּזרי, רבי יהודה הלוי; תרגום אבּן־תיבּון)

גיזרון[עריכה]

  1. מקור המילה בתלמוד הבבלי: "פרשת ציצית מפני מה קבעוה? אמר רבי יהודה בר חביבא: מפני שיש בה חמשה דברים: מצות ציצית, יציאת מצרים, עול מצות, ודעת מינים, הרהור עבירה, והרהור עבודה זרה" (ברכות יב ב). תחילה היא שימשה לכינוי הכופרים בעיקרי היהדות, כגון הצדוקים והנוצרים הראשונים, אולם מאוחר יותר קיבלה משמעות כללית יותר.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש מין

השורש מ־י־ן הוא שורש מגזרת נחי ע"ו.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ־י־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל מִיֵּן מְמַיֵּן יְמַיֵּן מַיֵּן לְמַיֵּן
פֻּעַל מֻיַּן מְמֻיָּן יְמֻיַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַיֵּן מִתְמַיֵּן יִתְמַיֵּן הִתְמַיֵּן לְהִתְמַיֵּן

מִיֵּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מיין
שורש וגזרה מ־י־ן, גזרת נחי ע"ו
בניין פִּעֵל
  1. סידר אוסף של דברים, חילק אוסף של דברים לקבוצות.
    • הילדה מיינה את בובותיה לארבע קבוצות.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש מין

השורש מ־י־ן הוא שורש מגזרת נחי ע"ו.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ־י־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל מִיֵּן מְמַיֵּן יְמַיֵּן מַיֵּן לְמַיֵּן
פֻּעַל מֻיַּן מְמֻיָּן יְמֻיַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַיֵּן מִתְמַיֵּן יִתְמַיֵּן הִתְמַיֵּן לְהִתְמַיֵּן

מֻיַּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מוין
שורש וגזרה מ־י־ן, גזרת נחי ע"ו
בניין פֻּעַל
  1. סודר, חולק לקבוצות.
    • הבובות של הילדה מוינו.

תרגום[עריכה]


השורש מין

השורש מ־י־ן הוא שורש מגזרת נחי ע"ו.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ־י־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל מִיֵּן מְמַיֵּן יְמַיֵּן מַיֵּן לְמַיֵּן
פֻּעַל מֻיַּן מְמֻיָּן יְמֻיַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַיֵּן מִתְמַיֵּן יִתְמַיֵּן הִתְמַיֵּן לְהִתְמַיֵּן