חבל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חֶבֶל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבל
הגייה* khevel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ל א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות חֲבָלִים; חֶבֶל־, חַבְלֵי־
חבלים
  1. לשון המקרא מקלעת ארוכה וגמישה של חוטים, המשמשת לקשירה ולהעברת כוח (הרמה, משיכה, גרירה וכו').
    • ” וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת.“ (יהושע ב, פסוק טו)
    • ”טָמוּן בָּאָרֶץ חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ עֲלֵי נָתִיב.“ (איוב יח, פסוק י)
    • "החבל עשוי סיבי צמחים השזורים לחוטים; החוטים שזורים לגדילים; שלֹשה או ארבעה גדילים שזורים לחבל." (זאב הים, חבלים וקשרים, 1944)
    • חבל שהיקפו פחות מ־1 אינץ' נקרא מיתר.
  2. לשון המקרא חבל (1) באורך נקוב המשמש למדידה.
    • ”וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אִישׁ וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה.“ (זכריה ב, פסוק א)
    • ”וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל.“ (שמואל ב׳ ח, פסוק ב)
  3. לשון המקרא כברת ארץ, אזור.
    • ”לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם.“ (תהלים קה, פסוק יא)
    • ”הוֹי יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים.“ (צפניה ב, פסוק ה)
    • ”שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב“ (דברים ג, פסוק ד)
    • הגליל הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
  4. לשון המקרא חלק.
    • ”וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד.“ (יהושע יז, פסוק יד)
    • חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים“ (תהלים טז, פסוק ו)
  5. לשון המקרא חבורה, קבוצת אנשים.
    • ”וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים.“ (שמואל א׳ י, פסוק ה)
    • הכינוס הראשון של הליגה הימית העברית נערך ביוני 1937 על סיפונה של האנייה "הר ציון", ובמהלכו נקבע שמו העברי של הארגון: "חבל ימי לישראל".

גיזרון[עריכה]

 1. קיימים מילים דומות בשפות שמיות נוספות - אכדית: 𒂠 (eblu); אוגריתית: 𐎈𐎁𐎍 (חבל); סורית: ܚܲܒ݂ܠܵܐ (חַבְּלָא); ערבית: حَبْل (חַבְּל); געז: ሐብል (חֵבְּל). חוקרים משערים שבפרוטו-שמית הייתה קיימת הצורה: ḥabl.
 3-4. נגזר מהוראה 1, מכיון שהיו מחלקים קרקעות ע"פ מדידות בחבל ומצוי תיעוד המתאר מדידת שדות במצרים בעזרת חבל שמתוארך לשנת 1320 לפנה"ס [1].
 5. קיימת הוראה דומה בדרום-ערבית: 𐩢𐩨𐩡‎ (חבל) - ברית, התחברות. מסתבר שקרוב לשורש ח־ב־ר א, השוו חֶבֶר.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י על איוב יח י: "חבלו" - חבל מצודתו אשר ילכד בה; "ומלכודתו טמון עלי נתיבו" - כשם שטומנין חבל מלכודת לעופות.
  • מלבי"ם על איוב יח י: "טמון", והיה דרך צידי חיות להטמין חבל בארץ במקום דריכת החיה, ומלכודה שבה ילכדו אותה בלכתה, ועל פי זה מצייר "חבלו" שבו ילכדו אותו הוא "טמון בארץ" עד שלא יראהו, "ומלכודתו" מוכנת "על הנתיב" אשר הוא הולך שמה.
  • מצודת דוד על איוב יח י: "טמון" - חבל הפח אשר ילכד בה יהיה טמון בארץ לבל ירגיש בה להיות נשמר מלכד.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חבל
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חבל ארץ
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חבלים

סימוכין[עריכה]

  1. מנשה הראל,קדמוניות נופי ארץ-ישראל : הביוגרפיה של העם על פי הגיאוגרפיה של הארץ. כנרת, זמורה דביר בע"מ. 2005,עמוד: 25

חִבֵּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חיבל
הגייה* khibel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ל א
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר׳ חִבְּלִים; חִבֵּל־, ר׳ חִבְּלֵי־
חלק מן החיבל של הבריג "ניאגרה"
  1. עברית חדשה כלל החבלים, הכבלים והשרשראות המשמשים בסירה ובספינת מפרשים לייצוב וחיזוק התרנים והכלונסאות ולכיוון המפרשים, הנפתם והורדתם.
    • "הבאונטי היתה מצופה לוחות־נחושת – דבר חדש באותם הימים – ובגופה הרחב והכבד, תרניה הקצרים והחיבל המגושם שלה, דמתה יותר לציידת־לויתנים מאשר לספינת־הובלה מזוינת של צי הוד מלכותו." (נורדהוף והול, המרד על הבאונטי, 1947. מאנגלית: א' עמיהוד)
    • "מהם מביטים אל מעֵבר למַעקי הספינות מסין; ומהם במרומי חיבּל, כמתאמצים להיטיב ראוֹת עוד יותר את הים." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)
    • "אָנוּ נִגְרֹר הַסֶּפִינָה אֶל הַיָּם וְאַחַר שֶׁנָּשִׂים בָּה / כָּל הַחִבֵּל, סַפְסָלִים וּמְשׁוֹטִים לַחְתֹּר נָא הַגְרִילוּ." (אפולוניוס איש רודוס, 'ארגונאוטיקה', מיוונית עתיקה: אברהם ארואטי, 2017)

גיזרון[עריכה]

  • מן חֶבֶל. מופיע פעם אחת במקרא: ”וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל.“ (משלי כג, פסוק לד).
  • המלה במשמעותה המודרנית: ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • מצודות דוד על משלי כג לד: "בראש חִבֵּל - הוא תורן הספינה שכל החבלים תלוים בו והשוכב שם דעתו מבולבלת מפני ראיית הים ומהירות התנועה.
  • רש"י על משלי כג לד: "כשוכב בלב ים וכשוכב בראש חִבֵּל - תורן הספינה נע לפול ממנו.
  • מלבי"ם על משלי כג לד: "והיית כשוכב בלב ים". תחלה יהיה כשוכב בלב ים וצף על מי הים ולוחם עם גלי הים ואח"כ ידמה "כשוכב בראש חִבֵּל" שהוא תורן הספינה, שמשם יפול למצולה מאגרא רמא לבירא עמקתא, ויטבע שם, כן נופל ממעלתו לעמקי בור וטובע בתהום האבדון."
  • רלב"ג על משלי כג לד: בספינה שחוזק תנועת הספינה יבלבל מוחו ויראה לו דברים לא כן וכמי ששוכב בראש הספינה שיתבלבל יותר מפני ראותו הים ורואה מהירות התנועה.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המעטה של ספינות מפרשים

חֵבֶל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבל
הגייה* khevel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ל ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ חֲבָלִים; ס"ר חֶבְלֵי־
  1. כְּאֵב שֶׁחָשָׁה הַיּוֹלֶדֶת בְּלִדְתָּהּ.
  2. כְּאֵב.

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

חָבַל א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חבל
שורש וגזרה ח־ב־ל ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא לקח משכון.
    • ”אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ.“ (שמות כב, פסוק כו)
    • ”לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל.“ (דברים כד, פסוק ו)

גיזרון[עריכה]

  • מקביל לאכדית: ḫabālu - להלוות, ללוות, להיות חייב.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • יש המחלקים בין הוראות הפעלים "עָבַט" ו"חָבַל", שהראשונה הוראתה לקיחת משכון דוקא בתחילת ההלוואה, והשניה הוראתה לקיחת משכון אחר ההלוואה כערבון.[1]

חָבַל ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חבל
שורש וגזרה ח־ב־ל ב, פ"ג, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. פגע וגרם נזק.

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל משורש מקראי. מקביל לאכדית:

𒄩𒁀𒇻 ḫabālu - לפעול באלימות, להתייחס בחוסר צדק. וכן לארמית: חֲבַל - להזיק, לפצוע.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: injure‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

חִבֵּל א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חיבל
שורש וגזרה ח־ב־ל ב, פ"ג, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. הזיק, קלקל.
  2. הרס, גרם נזק במזיד.
    • ”בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם אדני וּכְלֵי זַעְמֹו לְחַבֵּל כָּל הָאָֽרֶץ.“ (ישעיהו יג, פסוק ה)
    • המשטרה לכדה אתמול אדם שחיבל ברשת החשמל של שכנו.

מקור[עריכה]

  • מקרא. תיבת מחבל בהוראת "נזק", מצויה בפפירוס הארמי מפדובה המיוחס ליהודים היושבים ביב [2].

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

חִבֵּל ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חיבל
שורש וגזרה ח־ב־ל ב, פ"ג, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. נקבה הרתה, נכנסה להריון.
  2. בהשאלה הגה מזימה, זמם, תכנן.
    • ”הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶן וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר.“ (תהלים ז, פסוק טו)

מקור[עריכה]

  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ערבית: حَبِلَ (חַבִּלַ)

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

חֲבָל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבל
הגייה* khaval
חלק דיבר מילת קריאה
מין
שורש ח־ב־ל ב
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות
  1. מילה המשמשת להבעת צער על אבדן, נזק, או אי-הצלחה.

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל. למעשה זאת גזירת שם עצם (במבנה הארמית מהשורש ח־ב־ל ב) המשמש כבטוי צער.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. הואיל משה דברים טו, ח.
  2. יוסף נוה/כתובות ארמיות קדומות (1960-1964) לשונינו ניסן תשכ"ה