חבל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכן עניינים   

חֶבֶל - חִבֵּל - חֵבֶל - חָבַל א - חָבַל ב - חִבֵּל א - חִבֵּל ב - חֲבָל

חֶבֶל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבל
הגייה* khevel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח-ב-ל א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר' חֲבָלִים; ס"ר חַבְלֵי־
  1. חוט עבה קלוע מסיבים; חוטים מלופפים וקלועים יחד.
    • וְאִם אֶל עִיר יֵאָסֵף וְהִשִּׂיאוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר הַהִיא חֲבָלִים וְסָחַבְנוּ אֹתוֹ עַד הַנַּחַל עַד אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא שָׁם גַּם צְרוֹר. (שמואל ב' יז יג)
    • וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת. (יהושע ב טו)
    • קשרתי את הסוס בחבל לגדר.
  2. חבל (1) באורך קצוב המשמש למדידה.
    • וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אִישׁ וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה (זכריה ב א)
    • וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל (שמואל ב' ח ב)
  3. יחידת מדה שאורכה חבל (2).
    • שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת (שמואל ב' ח ב)
  4. על פי (1) ו (2) כברת קרקע מדודה; שטח שגבולותיו מוגדרים.
    • לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם ( תהלים קה יא)
    • הוֹי יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים. ( צפניה ב ה)
    • שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב ( דברים ג ד)
    • הגליל הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל (ויקיפדיה העברית).
  5. (3) בהשאלה חלק שהוקצב, מנה.
    • וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד. ( יהושע יז יד)
    • חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים ( תהילים טז ו)
  6. בשימוש מקראי, (3) בהשאלה חבורה.
    • וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים. ( שמואל א' י ה)

מקור[עריכה]

  • מקרא. מילים דומות גם בשפות שמיות אחרות: בערבית חַבְּל (حبل) (1); אוגריתית: ḥbl ; אכדית: eblu .

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • ערבית: حبل‏‏‏‏ (1)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חבלים

חִבֵּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חיבל
הגייה* khi-bel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' חִבְּלִים; חִבֵּל־, חִבְּלֵי־
חלק מן החיבל של הבריג "ניאגרה"
  1. כלל החבלים, הכבלים והשרשראות, המשמשים באניית מפרשים לחיזוק התרנים והכלונסאות ולניהוג המפרשים.
    • "הבאונטי היתה מצופה לוחות־נחושת – דבר חדש באותם הימים – ובגופה הרחב והכבד, תרניה הקצרים והחיבל המגושם שלה, דמתה יותר לציידת־לויתנים מאשר לספינת־הובלה מזוינת של צי הוד מלכותו." (נורדהוף והול, המרד על הבאונטי. מאנגלית א' עמיהוד, 1947)

גזרון[עריכה]

  • מן חֶבֶל. מופיע פעם אחת במקרא: " וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל. " (משלי כג לד). המלה במשמעותה המודרנית: ועד הלשון העברית, מונחי ספנות ת"ש-תש"א (1940); האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, תש"ל (1970).

דעת פרשנים[עריכה]

  • מצודות דוד על משלי כג לד: "בראש חִבֵּל - הוא תורן הספינה שכל החבלים תלוים בו והשוכב שם דעתו מבולבלת מפני ראיית הים ומהירות התנועה.
  • רש"י על משלי כג לד: "כשוכב בלב ים וכשוכב בראש חִבֵּל - תורן הספינה נע לפול ממנו.
  • מלבי"ם על משלי כג לד: "והיית כשוכב בלב ים". תחלה יהיה כשוכב בלב ים וצף על מי הים ולוחם עם גלי הים ואח"כ ידמה "כשוכב בראש חִבֵּל" שהוא תורן הספינה, שמשם יפול למצולה מאגרא רמא לבירא עמקתא, ויטבע שם, כן נופל ממעלתו לעמקי בור וטובע בתהום האבדון."
  • רלב"ג על משלי כג לד: בספינה שחוזק תנועת הספינה יבלבל מוחו ויראה לו דברים לא כן וכמי ששוכב בראש הספינה שיתבלבל יותר מפני ראותו הים ורואה מהירות התנועה.

תרגום[עריכה]

צירופים[עריכה]

ראו גם[עריכה]


חֵבֶל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח-ב-ל ב
דרך תצורה
נטיות ר' חֲבָלִים; ס' חֶבְלֵי-
  1. כאב של צירי לדה.
    • בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר. (ישעיהו סו ז)
    • חֶבְלֵי יוֹלֵדָה יָבֹאוּ לוֹ (הושע יג יג)
    • וְנִבְהָלוּ צִירִים וַחֲבָלִים יֹאחֵזוּן כַּיּוֹלֵדָה (ישעיהו יג ח)
  2. כאב.

מקור[עריכה]

  • מקרא.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

חָבַל א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ח-ב-ל ג
בניין פָּעַל
  1. לקח משכון.
    • אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. (שמות כב כו)
    • לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל. (דברים כד ו)

מקור[עריכה]

  • מקרא.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


חָבַל ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ח-ב-ל ד
בניין פָּעַל
  1. פגע וגרם נזק.

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל משורש מקראי.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: injure‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


חִבֵּל א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חיבל
שורש וגזרה ח-ב-ל ד
בניין פִּעֵל
  1. הזיק, קלקל.
  2. הרס, גרם נזק במזיד.
    • בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם אדני וּכְלֵי זַעְמֹו לְחַבֵּל כָּל הָאָֽרֶץ. (ישעיהו יג ה)
    • המשטרה לכדה אתמול אדם שחיבל ברשת החשמל של שכנו.

מקור[עריכה]

  • מקרא

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

חִבֵּל ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חיבל
שורש וגזרה ח-ב-ל ב
בניין פִּעֵל
  1. נקבה הרתה, נכנסה להריון.
    • שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ. (שיר השירים ח ה)
  2. בהשאלה הגה מזימה, זמם, תכנן.
    • הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶן וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר. (תהילים ז טו)

מקור[עריכה]

  • מקרא.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


חֲבָל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבל
הגייה* khaval
חלק דיבר מילת קריאה
מין
שורש ח-ב-ל ד
דרך תצורה
נטיות
  1. מילה המשמשת להבעת צער על אבדן, נזק, או אי-הצלחה.

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל. למעשה זאת גזירת שם עצם (במבנה הארמית מהשורש ח-ב-ל ד) המשמש כבטוי צער.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: pity‏, woe‏‏‏‏