הפצוע סובל כאבים עזים בכל חלקי גופו ומתקשה לקום ממיטתו.
האב השכול מבטא בספרו את כאבו על נפילת בנו במלחמה ומספר על הסבל המלווה אותו יומיום מאז.
""שיר כאב, עובר ושב, איזה מזל אני שר עכשיו. שיר כאב כל פעם חוזר, אז אני שר עכשיו - אולי זה עוזר."" (שיר כאב, מאת מאיר אריאל)
" לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב/לשיר אותו בכח, לשיר אותו ב כאב/לשמוע חלילים ברוח החופשית/ ולהתחיל מבראשית." (החגיגה נגמרת, מאת נעמי שמר)
" ואת, את לא יודעת כמה/ממך ניסיתי להסתיר/את כל הסיוטים בלילה/ צרחות ודם על המדים/את לא מבינה כבר למה/אני מזמן כבר לא אני/תמונות רצות מאותו לילה/ דמעות, כאב של לוחמים." (כאב של לוחמים, מאת עידן עמדי)
השוו מערבית, "כִּיבַא" كَئِبَ להיות שרוי בדכאון או עצב. מופיעה גם בארמית יהודית - "כֵּיבָא".
עפ"י גסניוס, מקבילה לתיבת "כאב" העברית, (מופיעה גם בקערת השבעה יהודית) בלשון ארמית-בבלית,ומנדעית בצורת "כבב" הביטוי הארמי "כביבי בנורא" - בהוראת "להתפחם", "להצרב באש הפחמים". ראו גם קבב.