מיתר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מֵיתָר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מיתר
הגייה* meitar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ת־ר
דרך תצורה
נטיות ר' מֵיתָרִים; מֵיתַר־, ר' מֵיתְרֵי־
  1. חוט המתוח בין קצוות כלי נגינה ושעליו פורטים לשם הפקת צליל.
    • הנגן פורט על מיתרי הכינור.
  2. חבל המשמש לקשירת יריעות האוהל ליתדות התקועות באדמה.
    • "אֶת יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת יִתְדֹת הֶחָצֵר וְאֶת מֵיתְרֵיהֶם" (שמות לה, יח)
    • "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי" (ישעיהו נד, ב)
  3. חוט דק המתוח בין קצות קשת ושבאמצעותו יורים את החיצים.
    • הוא דרך את מיתרי הקשת בעודו מחכה לחזיר־הבר.
    • "כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם בְּמֵיתָרֶיךָ תְּכוֹנֵן עַל פְּנֵיהֶם" (תהלים כא, יג)
  4. אנטומיה גיד, חוט שרירי דק וחזק המחבר בין השרירים והעצמות.
    • לאחר שהתאמץ באימון הכושר, הוא מתח את מיתר כף רגלו הימנית.
  5. גיאומטריה קטע ישר המחבר שתי נקודות שונות על היקף מעגל.
    • המיתר הארוך ביותר במעגל הוא הקוטר.
  6. פיזיקה חלקיק חד־ ממדי היסודי ביותר שצורותיו ורטיטותיו השונות מהווים את כל שאר החלקיקים ביקום.
  7. ספנות חוט עבה המשמש לייצוב המפרש.
  8. תעופה קטע ישר דמיוני המחבר בין שפת הזרימה לבין שפת ההתקפה של פרופיל אוירודינמי.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית:
  1. string‏‏‏‏
  2. string‏‏‏‏
  3. string‏‏‏‏
  4. tendon‏‏‏‏, cord‏‏‏‏, sinew‏‏‏‏
  5. chord‏‏‏‏
  6. string‏‏‏‏
  7. sheet‏‏‏‏
השורש יתר

השורש י־ת־ר הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ת־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נוֹתַר נוֹתָר יִוָּתֵר הִוָּתֵר לְהִוָּתֵר
הִפְעִיל הוֹתִיר מוֹתִיר יוֹתִיר הוֹתֵר לְהוֹתִיר
הֻפְעַל הוּתַר מוּתָר יוּתַר -אין- -אין-
פִּעֵל יִתֵּר מְיַתֵּר יְיַתֵּר יַתֵּר לְיַתֵּר
פֻּעַל יֻתַּר מְיֻתָּר יְיֻתַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְיַתֵּר או נִתּוֹתַר מִתְיַתֵּר או מִתּוֹתֵר יִתְיַתֵּר או יִתּוֹתֵר הִתְיַתֵּר או הִתּוֹתֵר להִתְיַתֵּר או לְהִתּוֹתֵר

הערה[עריכה]

  • חז"ל נהגו להטות שורש זה בבניין התפעל לפי שני דרכים;

1)עפ"י דרך ייחודי לשורש זה בגזרת נפ"יו ובמשמעות של הישארות, לפי המקור: "היא אלא לרב הונא מאי והנשאר כדתניא דבי ר' ישמעאל שאם נשאר ומאי חטאת היא ארישא א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי מנחה דכתיב והנותרת הכי נמי שאם ניתותר וכי תימא ה"נ" (תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת מעילה, דף ח')

2)עפ"י גזרת השלמים ובמשמעות של הוספה או של הפיכה למיותר, לפי המקור: " אין אויר מחיצות מייתרו וכו' דמלשון זה כמגמע דהחצר לא נתייתר דלא הוי גדול יותר מקויים וז"א דכיון דנפרז נתגדל אלא דהייתור אין אוסרו משום דאית בה דיורין כז ד"ה מרקאמר וכח ומעסיה " (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת עירובין, דף י"ג)

מְיֻתָּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מיותר
הגייה* meyutar
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש י־ת־ר
דרך תצורה
נטיות ר' מְיֻתָּרִים
  1. שאין בו צורך; שאינו חייב להתקיים; שאינו מסייע בשום דבר טוב.
    • "המשפט הבינלאומי ההומניטרי נועד למנוע סבל אנושי מיותר ולשמור על צלם אנוש בעתות מלחמה. (המשפט ההומניטרי, ויקיפדיה)
    • גל החל להפגש עם פסיכולוג, בעיצת המחנכת וכנגד דעת אביו, אשר מוצא טיפול מסוג זה כמיותר לחלוטין.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש יתר

השורש י־ת־ר הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ת־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נוֹתַר נוֹתָר יִוָּתֵר הִוָּתֵר לְהִוָּתֵר
הִפְעִיל הוֹתִיר מוֹתִיר יוֹתִיר הוֹתֵר לְהוֹתִיר
הֻפְעַל הוּתַר מוּתָר יוּתַר -אין- -אין-
פִּעֵל יִתֵּר מְיַתֵּר יְיַתֵּר יַתֵּר לְיַתֵּר
פֻּעַל יֻתַּר מְיֻתָּר יְיֻתַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְיַתֵּר או נִתּוֹתַר מִתְיַתֵּר או מִתּוֹתֵר יִתְיַתֵּר או יִתּוֹתֵר הִתְיַתֵּר או הִתּוֹתֵר להִתְיַתֵּר או לְהִתּוֹתֵר

הערה[עריכה]

  • חז"ל נהגו להטות שורש זה בבניין התפעל לפי שני דרכים;

1)עפ"י דרך ייחודי לשורש זה בגזרת נפ"יו ובמשמעות של הישארות, לפי המקור: "היא אלא לרב הונא מאי והנשאר כדתניא דבי ר' ישמעאל שאם נשאר ומאי חטאת היא ארישא א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי מנחה דכתיב והנותרת הכי נמי שאם ניתותר וכי תימא ה"נ" (תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת מעילה, דף ח')

2)עפ"י גזרת השלמים ובמשמעות של הוספה או של הפיכה למיותר, לפי המקור: " אין אויר מחיצות מייתרו וכו' דמלשון זה כמגמע דהחצר לא נתייתר דלא הוי גדול יותר מקויים וז"א דכיון דנפרז נתגדל אלא דהייתור אין אוסרו משום דאית בה דיורין כז ד"ה מרקאמר וכח ומעסיה " (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת עירובין, דף י"ג)