אבה

אָבָה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	אבה
שורש וגזרה	א־ב־ה, נחי פ"א ונחי ל"ה
בניין	פָעַל (קל)

1. לשון המקרא [ספרותי] רצה, הסכים.

   • "וַיֹּאמֶר הַמֶּלְצַר לָתֵת לוֹ אֶת־שְׂכָרוֹ, וּלְשַׁלְּחוֹ, וְלֹא אָבָה שְׁלֹמה לָקַחַת" ("שלמה ואשמדאי", חיים נחמן ביאליק)
   • "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא אָבָה לְשַׁלְּחָם" (שמות י – פסוק כז)
   • "והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי והוא אומר לא חפצתי לקחתה" (משנה, מסכת יבמות, פרק י"ב, משנה ו')

מובאות נוספות

• "ולהתחבר עם ילדים צעירים ממני לימים לא יכולתי ולא אביתי" ("בתולה נישאת", י"ל פרץ)
• "וְלֹא אָבוּ הָאֲנָשִׁים לִשְׁמֹעַ לוֹ" (שופטים יט – פסוק כה)
• "אצטריך, סד"א, אם תאבו - טובה, ואם תמאנו - לא טובה ולא רעה, קמ"ל" (בבלי, מסכת קידושין – דף סא, עמוד ב)

מילים נרדפות

• הסכים
• נעתר
• רצה

מידע נוסף

• פועל זה מופיע 71 פעמים במקרא וב־70 מתוכן קודמת לו מילת שלילה או תנאי ("לא", "לוא" ו"אם"). הפעם היחידה שבה אין זה קורה היא "הֲיֹאבֶה רֵּים עָבְדֶךָ אִם יָלִין עַל אֲבוּסֶךָ" (איוב לט – פסוק ט).

תרגום

• אנגלית: will‏‏‏‏‏, agree‏‏‏‏

ראו גם

• נכנע

השורש אבה

השורש א־ב־ה הוא שורש מגזרת נחי פ"א ומגזרת נחי ל"ה.

נטיות הפעלים

א־ב־ה	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	אָבָה	אוֹבֶה	יֹאבֶה	אֱבֵה	לֶאֱבוֹת
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-

אֵבֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אבה
הגייה*	eve
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. [ארכאי] קנה סוף, גוֹמֵא.

   • "וְיָמַי קַלּוּ מִנִּי רָץ [...] חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה." (איוב ט כו)

פרשנים מפרשים

• תרגום יונתן: "אילפייא דטעינין מיגדייא" - אניות טעונות דברי חפץ, כלומר מפרש אבה קרוב לאבה שלעיל.
• אבן־עזרא: "יש אומרים שם מקום או שם נהר שוטף ויש אומרים פירות כמו ואנביה שגיא והראשון נכון." וגם הוולגטה poma פֵּרוֹת.
• מצודת דוד: "נהר אבה."
• רש"י: "שם נהר שוטף."

צירופים

• אנית אבה

מילים נרדפות

• גומא
• קנה סוף

תרגום

• אנגלית: reed‏‏‏‏