חפץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חָפַץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חפץ
שורש וגזרה ח־פ־ץ, גזרת השלמים, פ"ג
בניין קל
  1. רצה במשהו, רצה שמשהו יקרה, התאוה, אוה.
    • "וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי" (דברים כה ז)
    • "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ." (אסתר ו ט)
    • "לֹא אֶחְפֹּץ בְּזִיק מִמְּדוּרַת הֶעָבָר/ וְיָדִי לִנְדָבָה לֹא אוֹשִׁיט" (כֵּן, מוּטָב, רחל המשוררת)

מידע נוסף[עריכה]

  • צורת ההפסק של פועל זה בזמן העתיד הינה: "יֶחְפָּץ".[1]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. "מֵיְהוָה מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ" (תהילים ל"זפסוק כ"ג).


השורש חפץ

חפץ (שורש)

חֵפֶץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חפץ
הגייה* khefets
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־פ־ץ
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר' חֲפָצִים; חֵפֶץ־, ר' חֶפְצֵי־; חֶפְצִי
  1. שם עצם מופשט הרצון להשיג משהו, רצון לקבל.
    • "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה תֹאמְרוּ לְדָוִד אֵין חֵפֶץ לַמֶּלֶךְ בְּמֹהַר" (שמואל א', יח כה)(1)
  2. מה שחפצים בו, מה שרוצים בו או שמתאוים אליו; בעל ערך.
    • "כִּי טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ." (משלי ח יא)(2)
    • "חֲפָצִים אלו אבנים טובות ומרגליות." (תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, הלכה א, גמרא)(2)
  3. שפת הדיבור כל דבר שמשתמשים בו.
    • אל תתקרב לחפץ החשוד, הזהר עוברים ושבים ובקש מהם להתרחק מן החפץ. מסור למשטרה את המיקום המדויק של החפץ ואת תיאורו. (הוראות שפרסמה משטרת ישראל)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש חפץ

חפץ (שורש)