אהב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Filenew.png יש להוסיף לערך זה את ההומוגרפים: אֹהַב, אִהֵב.

אָהַב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אהב
שורש וגזרה א־ה־ב, גזרת נפ"א
בניין פָּעַל (קל)
  1. רצה לתת, לעזור ולהיטיב לאדם אחר.
    • "ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב וה' סגר רחמה" (שמואל א א ה)
    • "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו" (שיר השירים ג, א)
    • "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט יח)
  1. חש סיפוק או הנאה מדבר מה.
    • "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי, והביאה לי ואכלה, בעבור תברכך נפשי בטרם אמות" (בראשית כז ד)
    • "וְאִישׁ אֶת־רָעַת רֵעֵהוּ אַל־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם, וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל תֶּאֱהָבוּ" (זכריה ח יז)
    • "אני אוהב את החורף ואת הקיץ ואת הסתיו / ואת האביב ואת מה שעכשיו" ("אני אוהב", יהונתן גפן)

מובאות נוספות[עריכה]

  • "דייג, אוהב דגים? אם כן, למה הוא הורג אותם?" (הגששים) - ציטוט שממחיש את ההבדל בין שתי המשמעויות: הדייג אוהב דגים במשמעות 2 (נהנה לאכול אותם), אבל לא במשמעות 1 (לא רוצה להיטיב להם).
  • "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו" (שיר השירים ג א) - אהבה בין איש לאישה עשויה לכלול את שני הסוגים - רצון להיטיב וגם סיפוק והנאה.
  • "וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת־אֶסְתֵּר מִכָּל־הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא־חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל־הַבְּתוּלוֹת" (אסתר ב יז)
  • "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת־יוֹסֵף מִכָּל־בָּנָיו כִּי־בֶן־זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" (בראשית לז ג) - גם אהבה בין הורים לילדים כוללת, בדרך כלל, את שני הסוגים.
  • "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" (דברים ו ה)

1[עריכה]

  • "מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר "ואהבת לרעך כמוך". לפיכך צריך שיספר בשבחו ולחוס על ממונו, כמו שהוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו..." (רמב"ם הלכות דעות פרק ו)

2[עריכה]

  • "שריך סוררים וחברי גנבים, כלו אהב שחד ורדף שלמנים..." (ישעיהו א כג)

צירופים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: love‏‏‏‏
  • ערבית: أحب‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


השורש אהב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית קרבה רגשית עמוקה
גזרה גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון המקרא

השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־ה־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָהַב אוֹהֵב, אָהוּב יֹאהַב או יֶאֱהַב אֱהֹב או אֱהַב לֶאֱהֹב
נִפְעַל נֶאֱהַב נֶאֱהָב יֵאָהֵב הֵאָהֵב לְהֵאָהֵב
הִפְעִיל הֶאֱהִיב מַאֲהִיב יַאֲהִיב הַאֲהֵב לְהַאֲהִיב
הֻפְעַל הָאֳהַב מָאֳהָב יָאֳהַב -אין- -אין-
פִּעֵל אִהֵב מְאַהֵב יְאַהֵב אַהֵב לְאַהֵב
פֻּעַל אֹהַב מְאֹהָב יְאֹהַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַהֵב מִתְאַהֵב יִתְאַהֵב הִתְאַהֵב לְהִתְאַהֵב

הערות[עריכה]

  • בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
  • צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב.