תנור
תַּנּוּר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תנור |
| הגייה* | tanur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ו־ר |
| דרך תצורה | משקל תַּקְטוּל, בהיקש לגזרת חפ"ן |
| נטיות | ר׳ תַּנּוּרִים |
- לשון המקרא מתקן לחימום לצורך אפיה ובישול, לעיבוד חומרים ולחימום הסביבה.
- ”וְכָל־מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר וְכָל־נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל־מַחֲבַת לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה.“ (ויקרא ז, פסוק ט)
- ”כֻּלָּם מְנָאֲפִים כְּמוֹ תַנּוּר בֹּעֵרָה מֵאֹפֶה יִשְׁבּוֹת מֵעִיר מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד-חֻמְצָתוֹ.“ (הושע ז, פסוק ד)
- ”כִּי-הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר...“ (מלאכי ג, פסוק יט)
- ”תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בְכַמּוֹן שֶׁל תְּרוּמָה וְאָפָה בוֹ, הַפַּת מֻתֶּרֶת, שֶׁאֵין טַעַם כַּמּוֹן, אֶלָּא רֵיחַ כַּמּוֹן.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה ד)
גיזרון
[עריכה]- קרוב אל נור -אש.
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות; למשל: אכדית 𒋾𒂟 tinûru, ערבית تَنُّورٌ (תַּנּוּרֻן), ארמית ܬܰ݁ܢܽ݁ܘܪܳܐ (תַּנּוּרָא). מילה משותפת ישנה גם בפרסית:
- בפרסית פונטית: تَنُّور
- באיראנית: تَنّور
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה] מכשיר לבישול ולאפיה
מכשיר לחימום הסביבה
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: תנור |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תנורים |