קרקעית
מראה
קַרְקָעִית
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קרקעית |
הגייה* | karka'it |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ק־ר־ק־ע |
דרך תצורה | קרקע + ־ִית |
נטיות | ר׳ קַרְקָעִיוֹת |
- לשון חז"ל תחתית; רצפתו של כלי, של בור וכו'.
- "מסננין את היין בסודרין [...] ובלבד שלא יגביה מקרקעיתו של כלי טפח." (שבת קלט ב)
- אבל בשתי קברות זה למעלה מזה וקרקעיתו של עליון מפסיק בנתים שלשה טפחים מותר. (אבל רבתי פרק ב הלכה ד)
- לשון חז"ל אדמה, רצפת חול.
- "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אסור לעמוד בקרקעיתה של דיומסת, מפני שמעמלת ומרפאת." (שבת קמז ב)
- קרקעית הספינה: תחתית הספינה; גם בצדה הפנימי: רצפת המחסן בספינה, השיפוליים משני צדי השדרית.
- ”מעשה באדם אחד שהיה מעביר מי חטאת ואפר חטאת בירדן ובספינה, ונמצא כזית מת תחוב בקרקעיתה של ספינה.“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף כג, עמוד א)
- "מטלטלים היו את התותחים אל מעבר לדופן, ואלה שלא הועסקו בשאיבה ובהרקה התאמצו להעביר מפרש מתחת לקרקעית הספינה לסתום את החורים שניבעו בה." (נורמן והול, המרד על הבאונטי. מאנגלית: א' עמיהוד, תש"ז)
גיזרון
[עריכה]- מן קרקע
מובאות נוספות
[עריכה]- "גבח הוא. תרגומו גלוש ולהלן הוא אומר שגלשו שנראו שקרקעית הראש נראית כלפי הפנים קרחת בתוך הראש." (פסיקתא זוטרתא ויקרא פרשת תזריע דף לח עמוד א)
מילים נרדפות
[עריכה]- בסיס
- שיפוליים (בספינה)
- קרקע הספינה