סבבה
סַבָּבָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סבבה |
| הגייה* | sababa |
| חלק דיבר | תואר־הפועל, תואר |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- [סלנג] טוב מאוד, מצוין, משובח, רצוי, תקין.
- המכונית נוסעת סבבה, חוץ מזה שהבגז' לא נסגר כמו שצריך.
- [סלנג] תגובת הסכמה שפירושה בסדר, אכן כך.
- א: רוצה ללכת למסיבה של יעקב?
ב: סבבה.
- א: רוצה ללכת למסיבה של יעקב?
גיזרון[עריכה]
- מערבית: صَبَابَة (צַבָּאבַּה), בערבית קלאסית "געגועים" או "אהבה עזה", אולם בניב הארץ־ישראלי משמעה כבעברית. המילה שגורה בעברית לפחות משנות השישים.
- לחילופין, האגדה מספרת שבהקמת הכור האטומי היו שואלים לשלומם של המהנדסים הצרפתים והם היו עונים "ça va bien" (שלומי טוב) ומכאן זה התגלגל לסבבה.
צירופים[עריכה]