סתלבט

סְתַּלְבֵּט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סתלבט
הגייה*	stalbet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־ב־ת
דרך תצורה
נטיות

1. [סלנג] תחושת סיפוק הנובע ממצב של חוסר־מעש. להאט.

   • "כמה זה לחוץ אז למה עיר? סתלבט בקבוץ בחצי מחיר" - מתוך השיר: סתלבט בקבוץ.

גיזרון

מילה ממקור ערבי לא ברור. לפי סברה אחת, מקורה בפועל اسْتَلْبَثَ (אִסְתַלְבַּתַ') שפירושו "התמהמה" או "חשב ש(אדם) מאחר", הגזור מהשורש הערבי הספרותי لبث (לבת') שהוראתו השתהות במקום. לפי הסבר אחר, מקור המילה בכינוי המצרי העממי سِلْبَاط (סִלְבַּאט) שפירושו "פרזיט, אדם שחי על חשבון אחרים", ומקורו ככל הנראה יווני.

נגזרות

• הסתלבט

מילים נרדפות

• נחת
• רגיעה
• שלוה
• שנטי

תרגום

• אנגלית: relaxation‏, chillin'‏‏‏‏