לדלג לתוכן

מעצד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מַעֲצָד

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעצד
הגייה* ma'atsad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע-צ-ד
דרך תצורה
נטיות ר׳ מַעֲצָדִים; מַעֲצַד־, ר׳ מַעַצְדֵי־
חרש אניות מצרי חוטב במעצד, תבליט מהמאה ה־7 לפנה"ס
מעצד
  1. לשון המקרא גרזן נגרים; כלי־יד דמוי גרזן, שלהבו ניצב לידית, ומשמש לחיטוב ולהקצעה של בול עץ לצורה הרצויה.
    • "כִּי חֻקּוֹת הָעַמִּים הֶבֶל הוּא כִּי עֵץ מִיַּעַר כְּרָתוֹ מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ בַּמַּעֲצָד." (ירמיהו י ג)
    • "המעצד, והאזמל, והמפסלת, והמקדח, שנפגמו, טמאים." (משנה כלים יג ד)
    • "והמסתת, והמכה בפטיש ובמעצד, הקודח כל שהוא - חיב." (משנה שבת יב א)
    • "מה שהחרש מוציא במעצד, הרי אלו שלו, ובכשיל, של בעל הבית. ואם היה עושה אצל בעל הבית, אף הנסרת של בעל הבית." (משנה בבא קמא י י)
    • "כלי זה נחוץ ליוצר כמו מעצד או פצירה. בלעדן לא יוכל לעשות את מלאכתו...". (סנקא, מכתבי מוסר, בתרגום א' קמינקא)

גיזרון

[עריכה]
  • עפ"י לוח גזר, בראשית שושלת בית דוד, ולפני הרפורמה הבבלית בה הוחלפו שמות החודשים מבוססי-חקלאות, בשמות בבלים-אמפריאליים-חדשים, קרוי היה חודש ניסן בשם "יֶרַח עֲצַד פִּשְׁתָ(ה)" בהוראת "חודש קציר הפשתן", שורש עֲצַד (אצֶדוּ, eşēdu) מצוי בלשון אכדית בהוראת הפועל לעקור, לקצור .
  • מסורית-ארמית בהגיית: הצדה ܚܨܕ . מושאלת לערבית כפועל "הַצַדֲא" حَصَدَ בהוראת לתלוש,לקצור.

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: adze‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]