מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעצד
הגייה * ma'atsad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע-צ-ד
דרך תצורה
נטיות ר׳ מַעֲצָדִים; מַעֲצַד־, ר׳ מַעַצְדֵי־
חרש אניות מצרי חוטב במעצד, תבליט מהמאה ה־7 לפנה"ס מעצד לשון המקרא גרזן , שלהבו ניצב לידית, ומשמש לחיטוב ולהקצעה של בול עץ לצורה הרצויה.
"כִּי חֻקּוֹת הָעַמִּים הֶבֶל הוּא כִּי עֵץ מִיַּעַר כְּרָתוֹ מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ בַּמַּעֲצָד ." (ירמיהו י ג ) "המעצד , והאזמל, והמפסלת, והמקדח, שנפגמו, טמאים." (משנה כלים יג ד ) "והמסתת, והמכה בפטיש ובמעצד , הקודח כל שהוא - חיב." (משנה שבת יב א ) "מה שהחרש מוציא במעצד , הרי אלו שלו, ובכשיל, של בעל הבית. ואם היה עושה אצל בעל הבית, אף הנסרת של בעל הבית." (משנה בבא קמא י י ) "כלי זה נחוץ ליוצר כמו מעצד או פצירה. בלעדן לא יוכל לעשות את מלאכתו...". (סנקא, מכתבי מוסר, בתרגום א' קמינקא) עפ"י לוח גזר , בראשית שושלת בית דוד, ולפני הרפורמה הבבלית בה הוחלפו שמות החודשים מבוססי-חקלאות, בשמות בבלים-אמפריאליים-חדשים, קרוי היה חודש ניסן בשם "יֶרַח עֲצַד פִּשְׁתָ(ה)" בהוראת "חודש קציר הפשתן ", שורש עֲצַד (אצֶדוּ, eşēdu ) מצוי בלשון אכדית בהוראת הפועל לעקור, לקצור .
מסורית-ארמית בהגיית: הצדה ܚܨܕ . מושאלת לערבית כפועל "הַצַדֲא" حَصَدَ בהוראת לתלוש,לקצור.
.png)