מלצר

יש להוסיף לדף זה את הערך: מִלְצֵר.

מֶלְצַר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלצר
הגייה^*	meltsar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	מ־ל־צ־ר
דרך תצורה
נטיות	נ׳ מֶלְצַרִית, ר׳ מֶלְצַרִים, נ"ר מֶלְצַרִיוֹת

אדם שמקצועו הגשת מזון ומשקאות לקהל המתארח, קבלה ואירוח סועדים במסעדה, בבית קפה, באירועים חברתיים או בכל מקום אחר.
- ”וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל-הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים עַל-דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה.“ (דניאל א, פסוק יא)
- ”וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת-פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים.“ (דניאל א, פסוק טז)
- "כמו קוסם ששולף שפן / כמו מלצר שעורך שולחן / אוהב אותך! (×3)" (בגללך, מאת אריק אינשטיין)
- המלצר במסעדה היה מצוין ולכן השארתי לו תשר גדול.

המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל^[1] בהוראת "שומר", והיא קרובה לצורה האכדית מַצַרוּ maṣṣaru 'שומר', מהשורש האכדית naṣāru שגם קיים בעברית באותה משמעות: נצר 'שמר'. בעברית המודרנית השתנה הפירוש ע"פ הקשר הפסוק.

פירוש רש"י: "המלצר" – הסודר את המנות ואת הקערות שקורין מאישטרי"ב (maistre‏‏‏‏).

ערך בוויקיפדיה: מלצר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלצרים