בטלן

בַּטְלָן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בטלן
הגייה^*	batlan
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ב־ט־ל
דרך תצורה	משקל קַטְלָן
נטיות	נ׳ בַּטְלָנִית, ר׳ בַּטְלָנִים, נ"ר בַּטְלָנִיוֹת

מי שאינו עוסק במלאכה ועשיה מועילה.
- ”לא ירבה לו סוסים: סוסים בטלנים אפילו אחד“ (תוספתא, מסכת סנהדרין – פרק ד, הלכה ה)
- ”כָּל בַּטְלָן, כָּל מְפַהֵק, כָּל מְזוֹרֵר“ (בשבילי הביבר, מאת דוד שמעוני בזֶמֶרֶשֶׁת)
[יהדות] תלמיד חכם. (שבטל ממלאכה ועסוק בתורה רוב זמנו).
- ”אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה, כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִים; פָּחוּת מִכָּאן, הֲרֵי זֶה כְּפָר.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק א, משנה ג)
[עממי] אדם לא יוצלח. שאינו רואה ברכה בעסקיו.

השורש ב־ט־ל הוא שורש מגזרת השלמים.