הד: הבדלים בין גרסאות בדף

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מתאריך 20:27, 3 בדצמבר 2016

הֵד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הד
הגייה^*	hed
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ה־ד־ד
דרך תצורה
נטיות	ר׳ הֵדִים, הֵד־ הֵדֵי־

קול החוזר לאחר פגיעתו בעצם מרוחק. משתמשים במונח זה גם עבור השתקפות אותות אחרים (למשל, קרינה).
- ”[...] מֵרֹאשׁ פִּסְגָּה בְּשִׁיר אַרְעִים, אֶקְרָא: הֵידָד, הַנְּעוּרִים! וַיַּעַן הֵד“ (הֵד, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
- "הקשיבי: איך מעל שחפים ישיקו הכנפיים, ונותר רק הד קולך" "רק הד קולך" מאת איתן פרץ
- מרחוק נשמעו הדי קולות החוגגים.
- "במהלך מלחמת העולם השנייה, מפעילי מכ"מים צבאיים הבחינו בהד חוזר כתוצאה מגשם, שלג ומשלג מעורב בגשם" (מתוך הערך מכ"ם מזג האוויר בוויקיפדיה העברית)
בהשאלה: תגובות ורושם לאחר מאורע כלשהו.
- ”זֶה פֶּלֶא הֱיוֹתוֹ אֶחָד וּרְבָבָה, אֶחָד לְמוּל עַצְמוֹ – מַרְאָה בִּפְנִים מַרְאָה. הֵדִים מֵעֲבָרִים מִזֶּמֶר יְחִידִי...“ (בִּכְתָב חִוֵּר מְאֹד..., מאת יחיאל מר, בפרויקט בן יהודה)
- ”[...] הישאר יישאר מהם הרושם של מליצות והדים למה שקראנו בשירי משוררי לועז מתקופה ידועה [...]“ (אַזְכָּרָה לְיַלַ"ג, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- הסיפור שפורסם בעיתון חולל הדים רבים.

גיזרון

מילה יחידאית במקרא, בפסוק ”בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. בָּא הָעֵת קָרוֹב הַיּוֹם מְהוּמָה, וְלֹא הֵד הָרִים“ (יחזקאל ז, פסוק ז).

הפרשנים המסורתיים נחלקו בפירושה. יונה אבן ג'נאח משייך בספר השורשים שלו את "הד" לשורש ה־ו־ד, בדומה למילה "הוד". הוא כותב שם על "הד" שבפסוק זה: "ומהענין הזה אצלי 'ולא הד הרים', והוא תֹאַר על משקל מת ולץ. והענין ולא יצילם מן הצרה הזאת הוד הריהם. כלומר, ההרים הגדולים והבצורים שלהם לא ימנעום מן האויב". על דרך זו מפרש גם פירוש המצודות.

לעומתם מפרש רש"י את "הד" שבפסוק במשמעות "קול". הוא כותב: "והד לשון צעקת הכרזה לקום לברוח אל ראשי ההרים", ומקשר את "הד" למילה "הידד". כך הוא מפרש גם את הפועל "הָדָה" שבפסוק ”וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה“ (ישעיהו יא, פסוק ח).

תמר קציר כץ מביאה במאמרה "על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו"^[1] את המילה כדוגמה למילה סתומה מהמקרא שחודשה בעת החדשה בהתבסס על פרשנות מסורתית. היא מציינת שהמילה הופיעה בתחילה רק בצירופים "הד קול" או "הד הרים", ולאחר מכן הופיעה גם לבדה.

צירופים

נגזרות

מילים נרדפות

ניגודים

מקור (2)

תרגום

אנגלית: echo‏‏‏‏
הונגרית: visszhang‏‏‏‏
ערבית: صدى‏‏‏‏
רוסית: эхо‏‏‏‏

ראו גם

שמועה (2)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: הד

סימוכין

↑ תמר קציר כץ, "על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו", מתוך: לשוננו, כרך עו, חוברת א־ב (תשע"ד), עמ' 59–77.

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 }}
 #קול החוזר לאחר פגיעתו בעצם מרוחק. משתמשים במונח זה גם עבור השתקפות אותות אחרים (למשל, קרינה).
-#:*{{צטבי|[...] מֵרֹאשׁ פִּסְגָּה בְּשִׁיר אַרְעִים, אֶקְרָא: הֵידָד, הַנְּעוּרִים! וַיַּעַן '''הֵד'''|http://benyehuda.org/rachel/Rac019.html|הֵד|רחל המשוררת}} {{ש}} (או אולי: {{צטבי|בְּרִית '''הַהֵד''' הַכְּרוּתָה בֵּינֵינוּ - לֹא יָכְלוּ לָהּ צִבְאוֹת הַיָּמִים. עוֹד מֵאִיר בִּתְהוֹמוֹת לִבֵּנוּ זֵכֶר "אָז" טָהוֹר וְתָמִים|http://benyehuda.org/rachel/Rac068.html|בְּרִית הַהֵד|רחל המשוררת}})
+#:*{{צטבי|[...] מֵרֹאשׁ פִּסְגָּה בְּשִׁיר אַרְעִים, אֶקְרָא: הֵידָד, הַנְּעוּרִים! וַיַּעַן '''הֵד'''|http://benyehuda.org/rachel/Rac019.html|הֵד|רחל המשוררת}}
-#:*{{הדגשה|הקשיבי: איך מעל שחפים ישיקו הכנפיים, ונותר רק '''הד''' קולך|[http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}349&wrkid{{=}}2867 "רק הד קולך"] מאת [[w:איתן פרץ|איתן פרץ]]}}
+#:*{{הדגשה|"הקשיבי: איך מעל שחפים ישיקו הכנפיים, ונותר רק '''הד''' קולך"|[http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}349&wrkid{{=}}2867 "רק הד קולך"] מאת [[w:איתן פרץ|איתן פרץ]]}}
 #:*מרחוק נשמעו '''הדי''' קולות החוגגים.
 #:*"במהלך מלחמת העולם השנייה, מפעילי מכ"מים צבאיים הבחינו '''בהד''' חוזר כתוצאה מגשם, שלג ומשלג מעורב בגשם" (מתוך הערך [[w:מכ"ם מזג האוויר|מכ"ם מזג האוויר]] בוויקיפדיה העברית)