ניב

נִיב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ניב
הגייה*	niv
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ נִיבִים, נִיבֵי־, נִיב־

1. ביטוי או מטבע לשון שאין להבין כפשוטו.

   • "לא הותיר אבן על אבן"
   • "לא דובים ולא יער"
   • "טוב כלב חי מן האריה המת" (קהלת ט ד)
   • "שתיקה רועמת" (ניב ניגודים, אוקסימורון)

2. דיאלקט, עגה - סגנון דיבור מיוחד לאזור גאוגרפי או לאוכלוסיה מסוימת.
3. שן חותכת ארוכה או חדה. באדם מספרן 33 ו־43 בלסת התחתונה, 13 ו־23 בלסת העליונה.
4. שם פרטי לזכר

מילים נרדפות

• מטבע לשון (1)
• דיאלקט (2)
• עגה (2)
• חט (3)

גיזרון

• "בּוֹרֵא נִיב (כתיב: נוב) שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו" ישעיהו נז י"ט, כאן בהוראה של זרימה או תנועת שפתיים. בהוראה זו המילה מופיעה פעמיים בתלמוד הבבלי, במסכת חולין קב"ח ב', ובמסכת גיטין נ"ו א'
• מהארמית נִיבָא, בהוראת שין חדה, שנהב, או גיד, מופיעה בתרגום הארמי לתהילים נ"ח ז, ("אֱ‍לֹהִים, הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ, מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ יְהוָה"), מופיעה ארבע פעמים בתלמוד הבבלי ופעמיים במדרש בהוראה זו (על פי המילון של מרקוס יסטרוב).

צירופים

• ניב מושאל (משפה או תרבות אחרת)
• ניב מטפורי
• ניב ניגודים

תרגום

• אנגלית: saying‏, idiom‏, dialect (1, 2) fang‏, canine tooth‏‏‏‏ (3)

ראו גם

• אמרה
• פתגם