חציל: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rotemliss-bot (שיחה | תרומות) מ בוט: האחדת כותרות לסעיפי גיזרון ומקור |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} |
|||
==חֲצִיל, חָצִיל== |
==חֲצִיל, חָצִיל== |
||
{{ניתוח דקדוקי| |
{{ניתוח דקדוקי| |
||
| שורה 16: | שורה 17: | ||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
חידוש של [[w:אברהם לונץ|אברהם לונץ]] על פי המילה הערבית הנדירה {{יוניקוד|حَيْصَل|מוגדל}} (חַיְצַל). המילה הרגילה בערבית לציון ירק זה היא {{יוניקוד|بَاذِنْجَان|מוגדל}} (בַּאדִ'נְגַ'אן). לונץ הציע את הצורה חָצֵל בשנת תרנ"ז<!-- אבל הכרך השני יצא בתרנ"ט! --> בהערותיו ל"כפתור ופרח" ל[[w:אשתורי הפרחי|אשתורי הפרחי]]<ref>[http://www.hebrewbooks.org/32812 הספר באתר Hebrew Books]. הקטע הרלבנטי נמצא בעמ' 464 בקובץ ה-PDF.</ref>, אך כבר שנתיים קודם לכן השתמש בחיבור אחר במילה "חצילים" (מבלי להציגה במפורש כחידוש), וזו הצורה שנתקבלה בסופו של דבר. בעקבותיו הציע [[w:דוד ילין|דוד ילין]] (בהערת שוליים לרשימתו [http://www.jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin.asp?From=Archive&Source=Page&Skin=TAUHe&BaseHref=HMZ/1899/12/31&PageLabelPrint=2&EntityId=Ar00302&ViewMode=HTML "לארץ ירדן"], בעיתון "המליץ" מיום כט בטבת תר"ס) לדייק ולגזור את הצורה חֵיצָל, בהקבלה למשקל המילה הערבית, אך הצעתו לא נתקבלה.<ref>על פי רשימות של ראובן סיוון שהופיעו בין השנים תשל"ד-תשל"ז בכתב העת "לשוננו לעם": מחזור כה (תשל"ד), עמ' 27-31; שם, עמ' 80. בעקבות הערה של יהושע בלאו (מחזור כו [תשל"ה], עמ' 227), חזר בו סיוון מחלק מקביעותיו (מחזור כח [תשל"ז], עמ' 255).</ref> |
|||
===תרגום=== |
===תרגום=== |
||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
===קישורים חיצוניים=== |
===קישורים חיצוניים=== |
||
{{מיזמים|ויקיפדיה=חציל}} |
|||
{{מיזמים|ויקיספר=מתכונים/סלט חצילים יווני|שם ויקיספר=סלט חצילים יווני|ויקיספר 2=ספר מתכונים/חצילים קלויים|שם ויקיספר 2=חצילים קלויים מהמטבח הרומני|ויקיפדיה=חציל}} |
|||
===הערות שוליים=== |
===הערות שוליים=== |
||
גרסה מתאריך 23:21, 3 במאי 2011
 |
דף זה נמצא כעת בשלבי עריכה. אתם מתבקשים להימנע מעריכתו בטרם תוסר הודעה זו. שימו לב! אם דף זה לא ייערך במשך שבוע רשאי כל ויקימילונאי להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך דף זה. |
חֲצִיל, חָצִיל
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חציל |
| הגייה* | khatsil |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ חֲצִילִים, חֲצִילֵי־ |
- ירק מאכל נפוץ בצבע חום-סגול או לבן ממשפחת הסולניים.
- חציל נא אינו מאכל פופולארי, אבל בישול, טיגון או אפייה מעניקים לו טעם עשיר ומורכב.
- חציל מטוגן הנו המרכיב העיקרי במנת הסביח.
- סלנג כינוי ישראלי לאפרו־אמריקנים, נפוץ בעיקר בתעשיית העברת הדירות בארצות הברית, שבה דומיננטיות ישראלית.
- ותגיד לחציל שיבוא ויעזור עם המקרר!
גיזרון
חידוש של אברהם לונץ על פי המילה הערבית הנדירה حَيْصَل (חַיְצַל). המילה הרגילה בערבית לציון ירק זה היא بَاذِنْجَان (בַּאדִ'נְגַ'אן). לונץ הציע את הצורה חָצֵל בשנת תרנ"ז בהערותיו ל"כפתור ופרח" לאשתורי הפרחי[1], אך כבר שנתיים קודם לכן השתמש בחיבור אחר במילה "חצילים" (מבלי להציגה במפורש כחידוש), וזו הצורה שנתקבלה בסופו של דבר. בעקבותיו הציע דוד ילין (בהערת שוליים לרשימתו "לארץ ירדן", בעיתון "המליץ" מיום כט בטבת תר"ס) לדייק ולגזור את הצורה חֵיצָל, בהקבלה למשקל המילה הערבית, אך הצעתו לא נתקבלה.[2]
תרגום
- אנגלית: eggplant (אמריקה), aubergine (בריטניה)
- אספרנטו: melongeno
- גרמנית: Aubergine
- ערבית: باثنجان
- פולנית: oberżyna
- צרפתית: aubergine
- רוסית: баклажаны
קישורים חיצוניים
 ערך בוויקיפדיה: חציל |
הערות שוליים
- ↑ הספר באתר Hebrew Books. הקטע הרלבנטי נמצא בעמ' 464 בקובץ ה-PDF.
- ↑ על פי רשימות של ראובן סיוון שהופיעו בין השנים תשל"ד-תשל"ז בכתב העת "לשוננו לעם": מחזור כה (תשל"ד), עמ' 27-31; שם, עמ' 80. בעקבות הערה של יהושע בלאו (מחזור כו [תשל"ה], עמ' 227), חזר בו סיוון מחלק מקביעותיו (מחזור כח [תשל"ז], עמ' 255).