מטפה
מַטְפֶּה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | matpe |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ט־פ־י/ה |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
| נטיות | ר׳ מַטְפִּים, מַטְפִּי־ |
- עברית חדשה מיכל המיועד להתיז אבקה או פחמן דו חמצני דחוס על שריפה ולכבותה.
- פיקוד העורף ביקש לבדוק את תקינות מטפי הכיבוי במוסדות ציבוריים.
גיזרון
[עריכה]- מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תש"ז.[1] מערבית: مِطْفَأَة (מִטְפָאָה) השורש קיים גם בארמית ”אִישָׁתָא תְּדִירָא תְּהֵי יָקְדָא עַל מַדְבְּחָא; לָא תִטְפֵי.“ (אונקלוס על ויקרא ו – פסוק ו)[2]
- הצורה שהשתרשה בטעות היא מַטָּף (מַטָּפִים) כאילו השורש הוא נ־ט־ף.
- אין קשר בין שני השורשים הללו, ואף לא עם הפועל טפטף.
תרגום
[עריכה]- אנגלית: extinguisher
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: מטפה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מטפים |
- מטף או מטפה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 9 בינואר 2013
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ מילון מונחי הכבאות, תש"ז (הקדמה)
- ↑ הפועל כבה נדיר בחמשת חומשי התורה