מגף
מראה
יש להוסיף לדף זה את הערך: מֻגָּף.
מַגָּף
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מגף |
הגייה* | magaf |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־פ־ף |
דרך תצורה | משקל מַקְטָל |
נטיות | ר׳ מַגָּפַיִם, מַגָּפֵי־ (ריבוי זוגי) |
- לשון חז"ל נעל כבדה העוטפת גם את שׁוֹק הרגל.
- ”לֹא יֵצֵא הָאִישׁ בְּסַנְדָּל הַמְסֻמָּר, [...] וְלֹא בְשִׁרְיוֹן, וְלֹא בְקַסְדָּא, וְלֹא בְמַגָּפַיִם.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ו, משנה ב)
- ”הגימ"ל – הרי הוא מגף, כזה שמצויר על-גבי הקופסאות של משחת נעלים ושד קטן בעל זנב מצחצח אותו בזריזות מרובה…“ (ספיח, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”במשך שעה ארוכה שוטט הנציב העליון בהיותו לבוש מגפיים ברחובות העיר השטופים מים כדי לתהות על מדת הנזקים שנגרמו לעיר.“ ("דאר היום", 7 בפברואר 1935, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- נעלתי מגפי גומי כדי לקפוץ בשלוליות.
גיזרון
[עריכה]- משורש ג־פ־ף, חיבק, הקיף.[1]
- בעבר נוקדה המילה גם מָגָף ובצורת הרבים גם מָגַפַּיִם.[2]
- לכאורה, הניקוד מַגָּף משקף תצורה אחרת: משורש נ־ג־ף במשקל מַקְטָל.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רמב"ם, פירוש המשניות, מסכת שבת, פרק ו, משנה ב: "מגפיים, מלבוש של ברזל יתכסה בו האדם בשעת המלחמה כדי שלא יכו אותו ויפול."
- מגיד משנה על הלכות שבת פרק יט: "עוד שם מגפיים פוזמקי פירש"י אנפלאות של ברזל כמ"ש רבינו."
- פירוש רבי עובדיה מברטנורא על משנה כלים יא ח: "מגפיים - בתי שוקים של ברזל שנושאין אנשי המלחמה."
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- בתי שוקיים (מיושן)
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: מגף |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגפיים |