לשון חז"ל כלי מיטה - שק בד קטן מלא בנוצות, בתבן או בספוג, המשמש משענת לראש.
הרופא המליץ לי לקנות כרית אורטופדית שתקל על כאבי הצוואר שלי.
”כדי לשפר את השינה על הגב, לאלה שרגילים לתנוחה זו, יש להניח כרית גדולה מאוד מתחת לברכיים וכרית נוספת מתחת לראש.“ ("מעריב", 11 ביולי 1989, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
בהשאלה: חלק דמוי כרית, רך וקטן ממדים.
”זהו שעון מעורר שטוח, שבמרכזו כרית גומי גדולה. נגיעה קלה במרכז הכרית מפסיקה מיד את הצלצול.“ ("מעריב", 26 במרץ 1991, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
”הפייבוריטים העכשויים של הדוגמניות לאיפור העיניים הם מכחולים, שבקצה שלהם אין שיער, אלא כרית בלבד.“ ("מעריב", 9 בינואר 1991, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
”והיו הגשמים מטפטפים ויורדין ושחה ושתה ואמר כזה אין בו משום גילוי ועד היכין ר' מנא בר תנחום בשם רבי חנינא עד כדי שתפוח הכרית.“ (ירושלמי, מסכת תרומות – פרק ח, הלכה ג)
"פסקו גשמים, אע"פ שהרים בוצצין הרי הן כמי תמציות. פסקו מלהיות בוצצין, הרי הן כמי גביים. עד איכן? חייה בר בון בשם ר' יוחנן: עד כדי שתפרח חברית." (ירושלמי מועד קטן א)
"העלייה והירידה של פני הימים והאוקינוסים הבאה בהשפעת כֹח המשיכה של השמש והירח נקראת כרית." (הועדה להדרכה ימית של מחלקת הים ע"י הסוכנות היהודית לא"י, ימאות מעשית / נביגציה, 1945)
עברית חדשה רצועת חוף סלעית המתכסה ונחשפת לסירוגין בגאות ובשפל.
"תנועת המים ומפץ הגלים גם יחד קובעים את מקומם של בעלי החיים והצמחים ברצועת החוף הסלעית הנקראת גם רצועת הכרית." (יואב יאיר ורמי קליין, החוף הסלעי: החיים בין גאות ושפל, הספריה הוירטואלית של מט"ח)
1. מרקוס יסטרוב [1] גוזר "כְּרִית" מן כָּרָה, ומפרש: "חריץ במורדות הר שיוצרים מים הזורמים עליהם". הוא סבור כי את הכתוב בתרומות ח' ג' יש לתקן ולקרוא: "עד שתפרח הכרית", על יסוד "תפרח" בירושלמי מועד קטן א', כלומר עד שיעלו פרחים ועשבים בחריצי הסלעים; ובירושלמי מועד קטן א' יש לתקן את הכתוב ולקרוא : "עד כדי שתפרח הכרית".
2. כך על פי פירושו של שאול טשרניחובסקי את "ותפוח הכרית" בלשון חז"ל. בשירו "קקנאיז" נוספת הערת שוליים אחרי המילה "כרית": Brandung (בגרמנית: מִשְׁבָּר).
ערך בוויקיפדיה: כרית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כריות
, מאת שאול טשרניחובסקי)